אז עם ההיא מאלעד זה לא הלך, המשכנו את הפגישה וזה הכי לא היה נראה לי זה, הסגנון, הדיבור, גם השריטות שלי לא מוצאות מקום לנוח אצלה, אבל איכשהו בכל הדיבור שלה היא נפתחה ושיתפה אותי שהרבה פוסלים אותה, היא סיפרה על כל מיני בחורים שלא מחזירים תשובה, שמסננים, והיא אפילו לא מבינה על מה, ומה זה כאב לי עליה, עכשיו אני הכי רגיש בארץ אני מעדיף שיזרקו אותי ולא שאני אזרוק, אני מסוגל להתחתן מרחמים, כזה אני אדיוט..
אז לרוב תמיד יוצא שאני חותך באסמס וגם זה אחריי שירבוט כזה של מחיקות וכאלה, מושקע כזה עם הווה, עתיד, עבר, טיפ להמשך החיים, מלאה סליחה,מחילה, כאילו דרסתי אותה במעבר חציה...
אז נפגשתי איתה עוד פגישות כשאני יודע מראש שאני לא רוצה להמשיך, נכון, אני מפגר, אני אדיוט, מוכן לקבל את כל המחמאות, מה לעשות מה הוא רחום תיהיה אתה רחום...
מסכנה בואנה היא מספרת לי שכבר שנה שום פגישה לא ממשיכה מעבר לפגישה ראשונה... זה מתסכל!!
עכשיו אני מגיע לפגישה במודע שאני לא הולך להמשיך וזה מטורף מבחינתי אבל הרגשתי שזה חסד אמיתי, כמו גמ"ח כזה, לפחות לא לתת לה הרגשה שהיא לא שווה כזה, התאפרה התארגנה בום פגישה אחת לחתוך ת'בחורה??
שנה שלמה שום פגישה לא ממשיכה יותר מפגישה ראשונה? אני היתי מחליף את המזוזות בכל הבניין על דבר כזה...
איך, איך אני אליאב אעשה לה דבר כזה? מה אני רשע? מה אני משובש? טוב כן אבל מה זה קשור עכשיו?
מסכנה, אני לא הולך לעשות לה את זה...
אז אחריי פגישה שניה, שכל הפגישה הראתי לה שאני שואל אותה שאלות ומתעניין, שלחתי לה הודעה, עכשיו זה החלק הכי חשוב שכשאתה חותך וצריך ממש להתרכז בו!
למה אם אתה נותן סיבה עם אופציה למקצה שיפורים זהו נגמר אכלת אותה למה אין לך דרך חזרה!
את זה למדתי מרינת קאסטם, כמו אדיוט אמרתי לה שאני רוצה רק מטפחת, את האמת שהיא לא מצאה חן בעיני אבל ידעתי שהיא שרופה על פאה, אמרתי אני אומר לה דבר כזה היא בטוח חותכת אותי על 120 קמ"ש!
אממה? פתאום היא אומרת לי שהיא מוכנה מטפחת, עכשיו הייתי בהלם, כאילו מה זה החוסר אמינות הזו? אני שעתיים בונה פה תשתית ובשניה דפקת לי את כל האסטרטגיה...
עכשיו אחריי דבר כזה תמציא לה תירוץ חדש?
"אגב גם היה חוסר משיכה" אין דבר כזה, יציא כזו אתה יוצא חמור גארם, שבלול בלי קונכיה...
אין זה לא הולך..
זהו מאז למדתי ואני אומר "אין כימיה"
וזה מה שעשיתי עם ההיא מאלעד אמרתי שזה בגלל שאין כימיה, אין כימיה זה הכי מובחר בחיתוכים זה "מלך החיתוכים", זה ה"לואי ויטון" של החיתוכים, זה כמו "בין עבודות", או שאומרים על בשידוכים על מישהו שהוא "בריא", או בחור "אצילי", כל מיני חרטבונות של שידוכים שתמיד אתה יכול לצאת מהן...
כבר בחזור התקשרה אליי שדכנית מהמדרשה של הרבנית ורד סיאני, הציע לי מישהי חצי חומש חצי הזוהר הקדוש, נשמעת הכי צדיקה בארץ, עכשיו פתאום לאט לאט אני קולט שאני בכלל לא ראוי לכל המעמד הנשגב הזה, אני בלחץ הדף היומי עם שטיינזלץ..
עכשיו הקטע שכל ההצעות דרכה הם ההצעות הכי שוות, למה יש להן קו, מודרכות כאלה, רציניות כאלה... עם ראש בריא כזה... הכוונה בריאה... בקיצור כמעט כולן שם היו נראות טוב!!!
בשלש שנים הראשונות היתי נפגש רק דרכה, בכל מיני בתים כאלה חניוקים עם כיבוד בד"ץ העדה ללא חשש שעטנז, שאלות כאלה מוכנות מהספר של הרב שמחה כהן, וזה היה כיף, היתי תמים כזה בולע הכל, עם השנים נהייתי חסר סבלנות, בררן, חשדן, קלסר בלי חוצצים...
אבל זה אני, המשודך המתוסבך..
留言