וידוי, באיזה שהוא שלב בשידוכים שלי הייתי מביא את המספר השני שלי לשדכניות חופרות והיתי אומר זה החברותא, זה החבר, באיזה שהוא שלב חשבתי על אפילו על סטרטאפ, "מוקד הבירורים" תחשבו שכל יום מתקשרים לרב שלכם לחבר שלכם, למזוזה שלכם בחדר, שדכניות עם מוטיבציה חקירתית אוכלות להם את הראש עם שאלות מטומטמות של ביטוח לאומי, כמה אפשר?!
"איזה מוזיקה הוא שומע?"
גברת את מחפשת די ג'י או חתן???
"איך הוא בתור בן אדם?"
תראי בתור מחוגה הוא לא משהו..
מה אני בא להגיד בזה? שכל הבירורים האלה חוץ מלהרגיש טוב עם עצמך שביררת זה לא נותן כלום.
אצל החסידים אולי זה יותר אפקטיבי למה אחריי זה אתה יודע איזה סוג הדם יש לו מה רמת החומציות בפה שלו וכמה סטימות יש לו...
גם אחריי שהם מתחתנים הם עדיין מגלים כל מיני סודות אפלים שרבקי לגמה בחשאי כוס מים בכשרות בית יוסף והיא בכלל חברה של רוחי זאתי שיש לה בנגן 3 שירים של ישי ריבו, ומסתבר שהם זממו יחד העברה של שירים אלו לפיגי דרך הגימייל של נתיב החסד...
אז אין בעיה תברר, אבל תברר עם האנשים החלשים בסביבה שלו, זו שלא ממש מקובלת, השכנים הפחות מוכרים, כי אלה שמקובלים הכי קל להיות חבר שלהם ולהתייחס אליהם בהערכה, אבל דווקא הבחורה הזו שאף אחד לא מתייחס אליה איך היא התייחס אליה? איך הוא התייחס לחבר הפחות מקובל בישיבה?
שמה בדיוק שמה אותו בחור או בחורה נמדדים!
פעם התקשרתי לחבר לברר על עצמי, סתם לראות מה הוא אומר עליי, מרוב שהוא העצים אותי רציתי לקבוע עם עצמי פגישה, אבל באותו יום לא יכולתי כי הייתי עסוק..
סיפורי שידוכים..
留言