גליץ' של משודך

זה היה בפתח תקווה, מישהי שהתלהבה מהספר שלי הזמינה ממני כמות גדולה של ספרים למדרשה, אמרתי יאלה כמות כזו אני אקפיץ לה.

אני מגיע לחניה של המתנ"ס שנראה כמו מחנה פליטים בבית ג'בליה, אני יורד ורואה אותה מחכה לי בצד השני, אמרתי לעצמי יאלה אליאב תיק תק טוק 3 קרטונים אחד על השני ואתה עף מפה, וזה כי למה מה קרה שאני אקח בשלשה נגלות?

גבר אמיתי לא חוזר פעמיים למה שאפשר לעשות בפעם אחת כולל פחים, קניות, וארונות מאיקאה..

אני מעמיס שלשה קרטונים ככה אחד על השני ומתקדם אליה, מרחוק קלטתי שוואלה היא רווקה וגם חמודה וגם, וגם... ככה אני מתחיל להתלהב שאולי מפה תבוא הישועה, ונתחתן במתנ"ס של ג'בליה...

בעשר מטרים האחרונים הייתה איזה בטונדה עצבנית כזו אז לפתע הרגשתי בתוכי צורך עז לצאת מולה גבר גבר שלא עושה עיקופים אז פשוט דילגתי מעליה בפוזה קלילית כזאת של מציל בחוף הנפרד ואז פתאום אני מרגיש שאני דורך על ממרח נוטלה ותוך פחות מחצי שניה אני קולט שהקרטונים, הנעליים וחצי מכנס שלי, הכל בטון!

מסתבר שהשם יקום דמם יצקו שם בטון, עכשיו מהפדיחה אני קם מהר כזה כאילו לא קרה כלום, כאילו שהיא לא שמה לב, כאילו אפשר לדלג על הסצנה הזו, כאילו ביננו למי זה לא קרה..

ואז היא שואלת אם אני בסדר, ואני כזה "כן ברור מה יש לך זה קורה לי כל יום, אפילו פעמים ביום, במקור שלי אני בטונאי מוסמך"

אני מניח את הקרטונים, בורח ומנסה לחפש איזה חתיכת מקל להוריד ממני את כל הגועל נפש שהצטבר לי בגרביים...