אתמול בצהריים אני ממתין לאבא שלה שיחזור מנהריה, ואני רואה באפליקציה שהוא נוסע לאיזה כפר ערבי, ואני מתחיל לפתח לעצמי סרטים בראש, הנה הוא הולך למכור לי את הרכב, בטח הולך לשחוט כבש, אולי הוא קונה טעמים לנרגילה ה-כ-ל עבר לי בראש...
לקראת הצהריים אני רואה שהוא באמת נסע לרבי דוד והוא מתייבש שמה כמה שעות, בשעה 16:00 אני רואה שהוא יוצא לכיוון אבל נוסע בכלל לכיוון שונה בכלל, כל הסרטים האלה דפקו לי את כל היום, מה כבר יש לשאול בפגישה שלישית מה הוא כבר יכול להגיד להם!? אני יודע שהרבה הולכים לרבנים גדולים לפניי שהם ממשיכים, אבל מה, הכל הלך טוב מה העניין?
בשעה 19:30 הוא מתקשר אליי שהוא נכנס לעיר ומגיע אליי לבית, אני נכנס לרכב יושב איתו והוא כזה תודה רבה על הרכב, ממש חסד, חסדים, ואני כזה יאלה סתום כבר דבר מה אמר לך? והוא שותק, ותודה רבה ונהיה בקשר ומוציא לי ו150 ואומר לי זה על הדלק, למרות שאמרתי לו שיש לי דלקן הוא לא הסכים, הוא יוצא מהרכב ואני נשאר שמה, עם כל הריח של הבורקסים והבקבוק קולה שמטייל לי בין הרגליים, מה בן אדם סדר תרכב מה אני עובד אצלך?!
אני נכנס לבית חושב כזה מה הלך פה הרגע?!
אני מתקשר לאחותי ואחותי מתקשרת לבחורה ואין מענה, ככה נשארתי שעתיים! בשעתיים האלה שנאתי את כולם, רבתי עם חצי מהעולם, מה אני כבשה? מה אני נפלט ריאלטי? מה אני שוקולד חלב נוכרי בקיוסק בבני ברק? מה הם משאירים אותי ככה גלמוד?
השעה 7 וחצי בערב, אני עומד על סולם בחדר של עידו ואנחנו מנסים לחבר לו מאוור תקרה, משהו שרק הוא יכול לקנות ועוד בחורף, לסב סבתא שלי אין מאוורר תקרה, מי מוכר את זה בכלל? והוא מתלהב עליו כאילו מה קנה עכשיו.
אני עומד איתו על הסולם ואנחנו מנסים להכניס איזה בורג עקשן שלא מתאים לחור שעשינו, הטלפון מצלצל על השולחן למטה, ועידו יורד לבדוק מה רשום, הוא אומר לי שזו אחותי, מה שאומר שיש תשובה ברוך השם מכל הנסיעה לרבי דוד ועמוקה וכפר מזרעה והפירורי בורקסים על המושב ברכב,
עכשיו הקטע שאני לא יכול לעזוב את המאוורר כי הוא תפוס על 2 חוטים, ואני מתרחפן, עידו עולה במקומי ומחזיק את המאוור המעפן הזה, אני עונה לה מתוך המטען כי אין לי סוללה, ולא מעניין אותי שזה קרינה שמה קרינה!
- נו מה?
- אז זהו שיש בעיה
- מה בעיה?
- היא לא רוצה להמשיך
- היא מההההההההההההה (עידו עוד שניה עף מהסולם)
- זה לא קשור אלייך...
- מה זה לא קשור אליי זה ועוד איך קשור אליי! מה הוא אמר להם!? מה היה שם?!
- עזוב נו..
- דברי כבר! (עידו מנסה בשקט להגיד לי שהתייבשה לו היד ואני בכלל באטרף אחר לגמריי)
- תשמע..
- נו
- ככה אמ...
- זהו את מתה היום
- נו מה אתה רוצה איך אני יגיד לך את זה
- מה היא גבר?
- לא חחחח מפגר דיי זה לא מצחיק
- אני לא צוחק את דופקת פה דרמות של היפים והאמיצים מה את רוצה שאני אחשוב!?
- בקיצור היא לא בריאה..
- מה זה לא בריאה, מה יש לה חום? (תמימות כזו של אדיוט)
- לא מפגר, עכשיו רציני אני לא צוחקת, מסתבר שיש לה קרו..
- קורונה?! נו מה את מפגרת? מה זה מצחיק אותך
- אולי תסתום שניה!? קורהן יא מפגר...
- מה זה קרוהן? (גוגל)
- תראה זה לא משהו פשוט...
- מה זה אליסטר, למה הם לא אמרו לי את זה?
- זהו שהם לא אמרו והם נסעו לשאול אם לספר לך..
מה זה אם לספר לי?! טוב שהם נזכרו באמת, טוב שלא סיפרו לי מתחת לחופה, מה זה העוגמת נפש הזו? אני מתחיל להתעצבן שמה ובאיזה שהוא שלב אני מתחיל ללכת עם הטלפון שמחובר למטען שמחובר לכבל מאריך החוצה שלא יתנתק לי הטלפון באמצע השיחה עידו צורח לי איזה מלמול כי כנראה חשב שאני בא ללכת לבית, ובתוך כל הבלאגן עם אחותי אני שומע בום אבל מה זה בום, אני רץ לחדר ואני רואה את עידו שרוע על הרצפה עם המאוור תקרה עליו וכל הכבל מאריך מסביבו, והוא צורח עליי שהכבל מאריך משך לו את הסולם המעפן שתפוס עם אזיקונים, ואני בהלם, קורהן, מאוור תקרה עידו על הרצפה, אווווווווווווווווווווווווווווו
אני מרים את עידו והוא צורח עליי למה לא עצרתי... אני מרים אותו ובודקים שאין מכות נזילות שאסי, כלום הבחור שלם, ואז אני מספר לו מה עבר עליי ופתאום כל העצבים שלו עוברים למשפחה שלה, למה גם לו פעם היה קטע דומה...
אין לי מושג מה זה הקרוהן הזה, מה ההשלכות של זה, ממה שהבנתי לחצו עליה לא לספר, אולי היא הורידה בגלל שידעה שזה יהיה גדול עליי? חוצפה, מבאס, הקטע שאף אחד לא אומר לך לך על זה וגם אף אחד לא שולל, כי זה עניין שלך עם עצמך...
ההזויה שעד עכשיו אני לא יודע מה הרב אמר לו בחדר...
איך זה נפל עליי?!
Comments