לפני כמה ימים קיבלתי הצעה מחבר שלי אלה עם התיאורים המוגזמים "איזה בחורה" "איזה מידות" "איזה הנהגות" "איזה ניסים ונפלאות"
אבל מה... אין תמונה, עכשיו אני עשיתי לעצמי סייג שאני לא נפגש בלי תמונה!! למה שבעה נפשנו מנפילות..
ואז ברגע של חולשה אמרתי סבבה ננסה מאת השם, בטח צדיקה לא רוצה שהתמונה שלא תסתובב, לא מבין את הטמטום הזה "לא רוצה שהתמונה שלה תסתובב" כאילו איפה היא תסתובב במדור רכילות ביתד נאמן?? תחליף את הפוסטר של נסטי בד"ץ לנדא ביציאה מבני ברק? תחליף את השעון בצומת של קוקה קולה? כאילו בחייאת את חושבת שמישהו מעניין אותו התמונה שלך בבר מצווה של דודה שלך? כאילו מה אני סוחר בתמונות?
את לא מבינה שלתת לי לנסוע עד רמת גן בלי שיש לי שמץ את מי את זה סבל? זה לתת לי להוציא קליפת ביצה מהחביתה, לתת לי לשתות זירו חם, לתת לי להכין נס קפה ועוגת ביסקוייטים וגלות שנשאר לי חצי שעה להיות בשרי...
איזה עצבים! אבל יצא לי צדיק כזה, מאת השם, בטח צדיקה, ממש צדיקה, לך תדע מה עשית שכל הטוב הזה מגיע לך...
אני מגיע למקום, המקום זה פארק רמת גן רבע שעה אני מתייבש שמה עם איזה ברבור חופר ש20 דקות דפק לי את הראש כשהוא רב עם שקית של רמי לוי, בסוף היא הגיעה, מה אני קולט?!
גם יפה גם אופה!! איזה מדהימה, אני עף שמה כאילו זה היה שווה הכל... היה שווה את הדרך, את הנסיעה, את ההתרמות של קול ברמה..
ואז מה מסתבר שישרף העולם, שזו לא היא בכלל והיא מחכה למישהו שממש דומה לי, ומחיוך של דוגמן הלבנת שיניים יצא לי הלפניי של השתלות דנטליות באיכילוב..
איזה בעסה יא אללה והיא גם חמודה כזו קלטה שהתבעסתי דפקה לי "סורי" אפילו הסורי שלה היה מקסים "סורי" כזה קטן עם חצי חיוך, אבל היא לא שלי והיא בעתודה לאשת איש והשם ישמור ויציל....
בסוף המיודעת הגיע, הכי צדיקה בארץ, פליסה ווסט, פלטפורמה של הרבנית ורד סיאני כאילו רק היה חסר לה כתובת על החולצה "אחריי לכותל סיגופים ותעניות"
בראש שלי אני חושב בואנה הוא לא יודעת מי אני בכלל... אם היא תדע היא עושה עליי שמות קודש הופכת אותי לנוטלה חלב נוכרי...
אבל היא הייתה בעלת תשובה הכי סאחית שיש... "אני לא כזו צדיקה אל תבהל, פשוט משתדלת ללכת בצניעות"
גם צדיקה, גם אמיתית, לבבות יוצאים לי מהעיניים בואנה איזה דוגרית, את השיקוף של האיש של ה200 שקל רואים לה על המצח!!
איזה כנות... אני בא להגיד לה שגם אני לא כזה צדיק וכל זה, אבל לא רציתי לצאת גזר גמדי, ענוון כזה צול שמתחבא אל הכלים החד פעמיים, ילד כאפות כזה "גם אני לא כזה צדיק" יאלה שתוק...
אנחנו הולכים שם סביב האגם הזה והיא הולכת לה ככה עם הפליסה הזה והשיער האסוף וזה מרגיש לי שאני הולך עם שרה אמנו, ועם כל הפוזה של הסופר דוסה היא עשתה צבא וכל הסרט של הודו ובנגלדש, ואני מרגיש שזה הכי אני...
היא פותחת את הבקבוק ומברכת כזה מהלב מחלקת את הברכה לשלש כמו בספר, ברוךךךךך אתהההה ואני רואה את המים בבקבוק רועדים כאלה הופכים לבאר של מרים איזה קדושה היא יא אללה אני מרגיש לידה כמו איזה גוי שבת...
היא מספרת לי שהציעו לה אותי ושהיא רצתה לומד יום שלם, ואני בלב "יום שלם זה דווקא אני.. הכי אני, מה זה יום שלם... ישן שנץ על המדרגות בהיכל..."
בתוכי אני יודע שאחריי שעה וחצי גמרא יוצא לי קרנפים מהאוזניים...
אחריי שעה אני מלווה אותה לרכב וקולט לידנו פיקנטו ורודה חזקה כזו, ואני שואל את עצמי בקול מי המטורף שקונה רכב ורוד?? ואז היא אומרת לי "אני :-)"
אני דופק לה פרצוף של שבלול "בואנה זה הכי מגניב בארץ ותן לעצמך כאפה לראש"
אני עולה לרכב והראש שלי בורח לכיוון של חשיבה של מה באמת נשאר מכל מה שאתה משיג רוחנית כשאתה רווק, כמה אתה לוקח איתך משם לנישואין, כמה אחוז התלהבות יורד מכל הפרפרים האלה, למה כל החיים הם לא פגישה ראשונה...
בתמונה זוג טרי מהמר על פגישה ראשונה או שניה, או רגע לפני חתונה איזה חמודים יא אללה שלכם, הוא עם הפוני המשורטט המגבעת המגולחצת ביד, מתחשב כזה "תזהרי נוני מדרגה..." שנה אחריי החתונה הוא נותן לה להחזיק 4 בקבוקי זירו, מנגל חד פעמי ושקית פחמים על הגב...
לרכישת הספר שלי :
Comentários