אתמול התקשרה אליי דודה שלי עם איזה הצעה מהחתונה האחרונה שהייתי, מישהי מהממת, מדהימה, צנועה, סורגת, מכבסת, מרתכת, שוחטת ומוהלת בבן הזמנים, זאתי דודה שלי שולה הכי נסחפת בתיאורים הכל אצלה מרגש ומדהים, ואוו איזה חתונה איזה קדושהההה איזה שנדלירים והכסא כלה ואי ואי, כל הצעה שלה תיאור של מלכת שבא בסוף אתה פוגש את אשת לוט, אי אפשר להאמין למילה שלה!
חוץ מזה קוראים לה זויה, ואני לא יודע איך נפגשים עם מישהי בשם זויה, צריך לדעת איך להיפגש עם מישהי בשם זויה, זה לא נועה, שירה, רינה, זה דורש נסיון העניין הזה...
אני מסיים את השיחה, ומתקשר לאחותי שנמצאת באותה המדרשה של הבחורה. לאחר תחקיר נוקב, אני מבין שאחותי לא מכירה אותה, וזה כבר מתחיל להדאיג אותי. אחרי מאמצים, היא מצליחה להשיג לי את המידע הכי לא חיוני שיכולתי לקבל:
- "שמע, אומרים שהיא חמודה."
- "עוד פעם חמודה? אין משהו יותר ספציפי?"
- "היא די חדשה. חברה שלי אומרת שהיא ממש חמודה".
- "אה, עכשיו זה "ממש חמודה?"
זהו ועם המידע הזה נשארתי תקוע. חמודה/ממש חמודה, כשההבדל בין חמודה לממש חמודה זה כמו הפיצות הקטנות האלה של המיקרו ל"פיצה האט דאבל גבינה".
היום בבוקר, אני פוגש את "עידן" מחוץ לשטיבלך. "עידן" - בחור שהכרתי בבית הכנסת שלנו ליד הבית. עידן שייך ל"כת הנעלמים". כן, אותם אלה שמציעים לך בחורה ונעלמים, עכשיו חוץ מזה שהיא מהכת הזו, הוא חבר בכת נוספת "כת המנשקים" – לכת המנשקים שייכים אנשים שאוהבים לומר "שלום" עם נשיקות, בקיץ בחורץ כשחם כשקר, כשאתה מזיע כשאתה ממהר, כשיש לך הרפס, זה לא מעניין אותם! הם רוצים נשיקה 2 כאלה בלחי כמו של הבר מצווה, עכשיו מילא לא ראית אותו כמה חודשיים ניחא.. אבל ראית אותך אתמול בטמבור - עזוב אותי! ומה שמעצבן שהם עקביים, הוא מכיר אותך חצי שעה שזהו הצטרפת למאגר המנושקים, מה זה הדבר הזה!?
זה היה לפיי חודשיים העידן הזה תפס בדיבור של "יש לי בחורה בשבילך", והיא והיא והיא והיא והיא, בקיצור מלא ווים שלא נגמרים. אחריי כמה בירורים הסכמתי, הוא קבע לנו במוצאי שבת ואז יום לפני הפגישה הוא פתאום מודיע לי בבית הכנסת שהיא לא יכולה להיפגש, אז נקבע כבר ליום אחר. מאז עברו חודשיים של שתיקה! והנה עכשיו, הוא שוב הוא תופס אותי, יומיים לפני הפגישה עם זויה, ומתחיל לערבב אותי בתירוצים למה הוא נעלם, מה אתה ממציא לי פה עכשיו דברים? מה, אתה חייב לי משהו? אל תמציא ואל תציע! אחרי הסברים, תירוצים וקושיות, הוא מבקש אם אפשר לקבוע לנו שוב במוצאי שבת הזה. אני מסרב באלגנטיות בטענה שאני באמצע משהו, ואם לא יצא לפועל, נהיה שוב בקשר.
אני אומר לו שלום, ואז אני שם לב שאחרי השלום אני הוא הולכים לאותו כיוון, קטע לא נעים כזה, כי כבר אמרנו שלום, מה עכשיו נתחיל הכל מהתחלה כזה...?
עכשיו, מה שיקרה זה דבר פשוט: ההצעה הזו תתחיל לנגן לי במפוחית בפינה של המוח יחד עם ההצעה של זויה, ולמה, אני צריך את הבלבול הזה עכשיו?
Comments