זכרון אישי

לפניי כמה שנים הייתי אמור לטוס עם חבר לארה"ב, היה לנו עבודה מסודרת אצל דוד שלו משכורת מפגרת יחסית לארץ, הייתי בהתחלה של התשובה שלי, איך אומרים עם אורות אבל מועד לפורענות, אבל השכר וגם זה שדוד שלו הבעלים גירה אותי ממש, הוצאתי דרכון קנינו כרטיסים קיבלתי ויזה שזה בכלל חלום, מכרתי את האופנוע התפטרתי מהעבודה לקחתי פיצויים וחיכיתי ליום המיוחל, בכל הזמן הזה ידעתי שאם אני נוסע אני מתפקר, במיוחד עם החבר הזה שאני והוא בחוויות זה כמו מנטוס בקולה.

בוקר הטיסה הכל מסודר מזוודות הכל, אנחנו עולים למונית, וחבר שלי שולח לי בווטאפ דרשה של איזה רב עכשיו למי יש כוח שניה לפני שאתה חיי את החלום לשמוע דרשה ועוד של שעה למי יש כוח בכלל, ועוד עכשיו שאתה בדרך, שחרר אותי אחי אי אם גו טו אמריקה ביבי...

לא יודע איך לחצתי פליי המכשיר התחבר לבלוטוס באוזניות ונתקע אני מנסה להדליק לכבות תמכשיר כלום! תקוע על מצב סיסמה! באיזה שהוא שלב זה התחיל לנגן ואמרתי יאלה שיהיה, הרב התחיל לדבר ואני בשלי מסדר את המסמכים ולאט לאט אני נשאב, אני שומע את הדברים ובא לי לבכות אבל מצד שני לא בא לי להרוס את השמחה שטסים לחו"ל.

אנחנו יורדים מהמונית, אני הולך לשירותים בטרמינל ובוכה כמו ילדה, כולי דמעות, המילים שלו שרפו לי את הלב, אני מחזיק את הכיפה הסרוגה שהייתה לי אז ומסתכל עליה כשאני יודע בתוכי שברגע שאני עולה לטיסה דתי אני לא נשאר ועם כל הפילוסופיות שחבר שלי שמצא לי אוכל כשר וחב"ד, דתי אני לא נשאר!

אני מחליט לעשות מעשה, אני לוקח את הטלפון מסמס לחבר שלי "אחי תסלח לי אני מצטער אבל אני לא יכול לטוס איתך" אני מכבה את המכשיר, עולה על מונית משלם לו 400 שקל ונוסע לקבר הרשב"י, אני מגיע לשם עם 3 מזוודות, הולך לציון יושב שם ומתחיל לבכות להשם שיחזיר אותי בתשובה...

והיום:

חבר שלי נשוי לאמילי גויה בארה"ב יש לו חברה קטנה שעושה הרבה כסף רכב מרצדס עם לוח שעונים דיגיטלי וכסף כמו זבל.

לי נכנס אתמול 750 שקל, יש לי רכב קטן שסחוב יפה בעליות, כיפה על הראש, ספר שכתבתי ומעט יראת שמים.

נ.ב

מי ששואל מי היה הרב אז הרב היה הרב אייל עמרמי. אם לא הוא הייתי היום גוש חומר שלא ביד היוצר.