חזרה לשידוכים..

זהו חזרתי, הפעם אני נחוש, חזרתי לשדכנית שהתקשרה אליי לפניי שבוע לגביי איזה הצעה שאז אמרתי לה שאני באמצע פגישות, פגישות עלק, פגישות עם עצמי אולי, אבל חיפפתי, לא היה בא לי לשמוע על הצעות בירורים טלפונים חקירות, אמרתי עזוב אחי שחרר, שחרר, תן לרוח לנשוב, תן לגיטרה לנגן, תן לחמין להתבשל, לחזן לפייט, מה אתה בלחץ מה? אחריי שבוע, 4 חברים נשואים שלי יצאו עם משפחות שלהם לטיול ברמת הגולן, והציע לי לבוא להיות איתם בצימר עם הילדים שלהם, ואגב זה יצא לי מחיר מלא בקיצור ברח לי הקפיץ! לא עניין אותי לא הגיטרה ולא החמין, ולא החזן שמפייט! זהו אני מתחתן! מה אני גננת? לישון עם הילדים שלהם בצימר? מה אני אמור לשחק איתם פוגים? לשמוע אותם דופקים לי ת'ראש עם איזה חבילת קלפים של חיות בר? לשמוע את הבן של שמואל צורח כי הבן של יוחנן גנב לו את הקלף של הזברה? למצוא את עצמי משחק עם הילדים של אסנת עם החוט הצבעוני הדבילי הזה שעושים ממנו קשירות? זהו אחי יאאלה נחזור ללופ של הפגישות, התקשרתי לשדכנית הראשונה שרצתה להציע לי, ואז מה היא אומרת לי? שהבחורה כנראה סוגרת ווארט!! מה?! וואט אפן? וואט איז דיס!? מה זה בהלת הקורונה? איך תוך שבוע סוגרים ווארט, כמה כבר אפשר להכיר, כמה בכלל דיברתם? אולי היא בכלל הענק הירוק? איך אתה מהמר תוך שבוע יא יפקק של זירו בלי גזים! כמה אפשר להיות בר מזל? יא אללה למה זה לא אני? יש מצב גם אני הייתי סוגר איתה? בואנה בטח היא מהממת, ההוא בטח לא בזבז זמן, בטח היא גם צדיקה ובטח לאבא שלה יש סניף של משכן התכלת, היה מסדר לי לנהל לו את כל הסניפים שתוך שנה היו פושטים רגל, איזה רכב 7 מקומות, בית קטן בערבה, לומד חצי יום עובד חצי יום, בין הזמנים בטבריה, צלעות כבש במרפסת, כל סיום מסכת עושים קייטרינג, אני פשוט לא צריך יותר מידי בכדי להיות מאושר... אני מתקשר לשדכנית היא בממתינה, עובר 20 דק'.. טוב תחזרי אליי משהו? כלום! מנסה שוב, שוב פעם ממתינה! מתקשר אחריי שעה, היא שוב בממתינה! אמרתי לעצמי עזוב יאלה תנסה מחר... אני יוצא ממנחה מתחבט עם עצמי.. אולי היא כבר לא בממתינה.. אולי אני אנסה? פעם אחרונה? כן פעם אחרונה... מחייג.... שוב פעם בממתינה! זהו יאלה פרוש אחי פרוש... אחריי דקה אני מקבל ממנה שיחה עונה כזה בהתלהבות "כן שלום, התקשרתם אלי לפניי יומים בקשר לאיזה הצעה.." ואז היא מתחיל להתנפח עליי "אתה לא רואה שתפוס למה לחייג 8 פעמיים, מה קרה..." ואני בהלם כזה, בואנה היא תקפה אותי עכשיו? זרקה אותי לכלבים? ביזת אותי בפרהסיה? כולה חייגתי 4 פעמים בהפרש ניכר, מה היא נופלת עליי? בסוף הביזיון היא מסיימת בזה שהיא תחזור אליי. יאלה אל תחזרי אליי, בטח אם היא ככה מדברת מה יקרה אם אני יגיד שלא מתאים עם הבחורה? זה בדוק שימוע אצלה בלשכה עם עונש חינוכי 100 פעמיים על הלוח "לא אפסול יותר בגלל מראה" מגיע הערב אני מכין לי טוסט, אם יש משהו יותר לוהט מהר געש או מחליק שיער, זה עגבניה בטוסט, זה פסיכי אתה מקבל כווית דרגה 7, פתאום אני מקבל שיחה מהשדכנית המבזה, שמבקשת סליחה שהיא יצאה עליי ככה היה לה סיפור, ובלה בלה בלה, ואז היא מציעה לי מישהי, ואומרת לי תעשו שיחה קצרה תראו אם יש כימיה... ואני אהבתי קצת את העניין למה זה נחמד לבדוק לפני שיש דיבור בכלל... אני מתקשר לבחורה ויש לה קול ציפ ציפ כזה עדין, אני מגביר את הווליום עולה לרמקול מחבר את זה למגבר של הרכב של הכניסת שבת, מתאמץ כזה מכווץ את העיניים, כאילו אם אני יכווץ את העיניים אני אשמע יותר טוב, ובקושי הצלחתי לשמוע... דיברנו 40 דקות, מה זה מתוקה, סילן תמרים, קינדר בואנו של איגוד הרבנים, חמודה, אבל מה? אני לא יודע איך היא נראית... באיזה שהוא שלב התחלתי עם שאלות כאלה של איזה גובה את.. מה הסגנון לבוש, בכדי לדלות פרטים, אבל אין כלום כל הכל ענתה לי בכלליות כזו. בקיצור היום אנחנו נפגשים, לדבר יהיה על מה לדבר, כי דיברנו 40 דקות, אבל לך תדע איך היא נראית, ואמרתי לעצמי מאה פעם בלי תמונה אתה לא נפגש! אין אין אני כזה חלש אופי בקטע הזה, כל מיני תירוצים "אין לה תמונה" "היא לא מצטלמת" מה זה השטויות האלה? מה זה אל מצטלמת מה היא רוח? מה היא שקופה? כאילו מה באים לצלם אותה היא בורחת? מה זה לא מצטלמת? כאילו זה אופי כזה, של "אני אוהב להצלם?" אני צמצם בעצמי, אני בן דוד של האדמור מפלאש, תעשי לך כמה תמונות לשידוכים וזהו... אלא אם.. צריך לצלם אותה מרחפן בגלל שהיא מלאה, וזה כבר עניין אחר, אני לא אוהב להגיד שמנה, כי פעם גם אני הייתי שמן, אז הייתי אוהב שאומרים עליי שאני מלא, כי מלא זה נחמד כזה, זה עדין, זה פיצברי כזה, מכובד כזה "אני רק טיפה מוריד וזהו אני סבבה עם העולם" אני לא שמן, מה לי ולשמן, שמן זה ענק, שמן זה יעקב מהמכולת ששם את הבטן שלו על הדלפק, זה שמן.. זהו בשעה 20:30 אני נוסע לאלעד, חור, איפה נלך? יש שם רק פיצות של 20 שקל ואת זה אתה אוכל עם חסיד וילד בן 16 שדופק לך תאופניים חשמליות בגב... כמה זמן לא יצאתי, שכחתי איך מדברים, מה אני יגיד לה? איזה התרגשות.. בבקשה אבא שהיא לא מכוערת, כאילו אתה בראת אותה וזה בסדר אני מה לי וליצירות שלך, פשוט זה יצער אותי להגיע עד לשם ו.. כן כן אני יודע שאני לא להיט זה בסדר, למרות שביקשו לצייר אותי כמה פעמיים בתערוכות אבל.. ילאה חשתי ביי...