חלוקת מזון כמו כל יום חמישי אני וגיסי השמן שנותן לי לסחוב את כל הקרטונים מקבלים שיחה של משפחה נזקקת אס או אס, חוזרים להעמיס עוד 2 קרטונים מאחד מהשם נשפך עליי ליטר שמן סויה דפק לי את המכנס של החליפה של שבת, מתקדמים לרחוב מתקשרים לבית האשה עונה מדברת כזה בשקט מתביישת לדבר לא משפחה נזקקת טיפוסית.
הגענו לכתובת גיסי הדאבה סיים את הצ'ונט הכי מלוח שקנינו איי פעם על כל כף צ'ונט 2 כוסות של זירו, אנחנו חונים בכניסה לשכונה, בנין שנראה כמו הקאסבה בשכם, אני מתווכח עם גיסי שהפעם הוא ירד לכתובת למה אני סחוט כבר, בסוף הוא עושה לי רגשי ומבטיח לי 2 חולצות לבנות של פולו שלא עולות עליו.
אני לוקח את הקרטון הדינוזאורי הזה עולה במדרגות כל התירוש שמה מתנגש אחד בשני, היא קומה רביעית בלי מעלית ועם פלורסנט אחד מהבהב שאומר לך עוד מילה אחת ואתה נשאר פה לבד.
אני דופק בדלת כלום, ואז מישהי פותח לאט לאט את הדלת, אני שם לה את הקרטון בבית ואיך שאני בא לצאת אני קולט שאני לא מאמין למה שאני רואה, הזיה, יסכה הבחורה הכי צדיקה ומיוחדת שנפגשתי איתה איי פעם, מוזנחת כזו, שפופה, הינו מדברים שעות וכמו אדיוט פגישה רביעית זרקתי הכל, סתם שגעון לא משהו הגיוני בכלל...
אני יורד במדרגות ומנסה לעבד נתונים, אני לא יודע מאיפה לחשוב על מה לחשוב, למה השם הביא אותי דווקא לפה? מה הוא רוצה לרמוז לי?
Kommentare