היא מסתכלת עלי : "תגיד למדת במקיף ז' נכון?"
אני בהלם כאילו עלו עליי "כן.. למדת שם?"
"אה לא סתם" והולכת
עכשיו בואנה מה זה "אה לא סתם" הזה?
זה נתון שאי אפשר לדלג עליו!
מאיפה לכל הרוחות היא את יודעת את זה?
מצאתי את עצמי אמצע הלילה ערני מסוקרן למות, מה זה היציאה הזו?
אני יושב בסלון פותח תהילים מנסה לגנוב עוד כמה זכויות ליום הקדוש הזה, אחריי חצי דקה אני מתעורר רדום, תהילים עלק...
שכן שלי המחורע הזה קם להעיר אותי חצי שעה לפני התפילה:
"בוא, בוא נלמד משהו"
"מה נלמד אהרון? עזוב אותי לישון"
"בוא נלמד הלכות דרך ארץ"
"כלל ראשון בדרך ארץ לא להעיר שכנים שלך חצי שעה לפני התפילה"
פתאום המגדלור הזו יוצאת מהחדר עם ספר תהילים ביד, ואני חצי רדום כזה על הספה, הרגשתי חוסר אחריות, היא קוראת תהילים ואני חצי רדום? אין מצב! התעוררתי, קמתי, וחזרתי לישון בחדר של אחי, עוד חצי שעה תפילה יא בן אדם זה תפילה של 38 שעות עם חזן שלא מסלסל!!
אחריי חצי שעה אני מתעורר לתפילה יותר עייף ממקודם, אני מנסה לכוון בתפילה אבל כבד לייי, משהו עם הצלי של אתמול והעוגת פרווה עם הטעם של הבלובנד של רחל גמרה לי על החיים, כל מיני צרבות כאלה של מיני חמוצים.
אנחנו חוזרים מהתפילה, עושים קידוש ואני אוכל מהעוגה של אחותי משהו מפנק כזה עם שוקולד לבן נגיעות של פקאן מותח לך את כל הריר בסרעפת.
חברות של אחותי על התהילים בספה כמו איזה משוגעות ואחותי מנצחת להם על הסט מחלקת להם תהילים, קפה, תה, כולן שם באטרף כזה של "חאטנו לפנייייךך", עכשיו לבנה מתנדנדת עם התהלים משהו מלחיץ כזה כאילו תירגעי נשמה עשית לי סחרחורת, זה לא עולה יותר טוב אם מתנדנדים עם זה!
אלזה כולה חלושס כזאת נראית תקועה בשורה הראשונה של התהילים של יום ראשון, אבל היא משקיע כזו תופסת את התהילים כמו איזה תינוק שנשבה והמגדלור היא הכי חזקה יש לה קטעים שהיא זוכרת בע"פ בלי לקרוא בכלל...
אני מסתכל עליה בלי שהיא רואה ומנסה להבין מאיפה היא יודעת שלמדתי במקיף ז'?
מאיפה הקול שלה מוכר לי?
כאילו היא חמודה והכל אולי אפילו יותר מהשניים האחרות אבל יותר מסקרן אותי מי היא?
בזמן שאני חושב על זה היא פתאום היא תופסת אותי על חם מסתכל עליה, ווואלה לא נעים, היית צריך להקדים אותה ולהוריד תעיינים, חוץ מזה זה הבית שלו למה מה קרה!? (אלה עם התירוצים הלא קשורים)
אנחנו יושבים לאכול והפעם אנה ואלזה מזגה לעצמה לאכול לפני שסבתא שלי לא תתביית עליה, ואז אחותי מתחילה לספר על שידוכים ולספר פגישות שלי וכולם מתחילים לצחוק, והמגדלור מה זה מבסוטית נואצת באחותי להמשיך, אני עומד, משתיק את כולם : "כן חברים זה אני, והיום זה הולך להסתיים כי מישהי מתוך השלש בנות פה הולכת להתחתן!"
כולם בהלם! אתה לא רציני שאמרת את זה..
נכון לא אמרתי את זה, אבל נחמד אם היתי אומר..
סימנו את הארוחה אנחנו יושבים על הספה חצי מעולפים, כולם מחליטים לצאת לסיבוב להוריד את האוכל, ואז גיסי מתחיל יש סגר, אתם לא נורמלים! בסוף הסתום הזה יצא איתם...
רק מגדלור נשארת בבית בזמן שאני לומד עם אהרון השכן..
באיזה שהוא שלב הוא התחיל להרדם וחתך לבית, נשארנו אני היא סבתא שלי שמנקרת על הספה ואבא שלי שחצי רדום על התהילים על הפנים...
אני משחק אותה שואל כזה ב"על הדרך" שאני סקרן של החיים!!
"אז מה.. מאיפה את יודעת למדתי במקיף ז'?"
"לא סתם"
"לא סתם" אמרת לי אתמול"
"מאיפה את יודעת?" (דופק לה פרצוף של רפי גינת)
"אם אני יגיד לך זה יעשה לך רע"
"יעשה לי מההה?"
"רע" (אחשקום סמעלה, נמלה אני לא מסוגל להרוג!)
איך שהיא באה לפרוק כולם נכנסים נקרעים מצחוק, אחיין שלי נכנס עם קופסא:
"מצאנוו קיפוד" (מעניין ת'סבתא שלי הקיפוד שלך ! תנו לה לסיים תמשפט!!)
"זה מוקצה!"
"לא אתה לא מבין יורד לו דם"
"בטח הוא ואשתו הסתכסכו החג היא דקרה אותו"
"אולי זו קיפודה?"
"תבדוק עם עשו לו ברית"
"נו באמת תראה הוא מדמם"
אני מסתכל, רואה קיפוד מדמם, עכשיו אני יודע לטפל בחיות אבל לא בקיפודים...
אני עושה לו מי שברך ואנחנו שמים לו אוכל בגינה וזהו עכשיו זה נהיה להיט של החג הקיפוד בגינה.
אני לא מאמין זה היה שניה לפניי שהיא מספרת לי מאיפה היא מכירה אותי ומה הקשר לעשות לי רע?
עכשיו לך תתפוס אותה ששניכם לבד, כי כשאנחנו עם המשפחה היא לא מוציאה מילה!
אחותי מתחילה להוציא את כל המטפחות שלה והם פותחות וועדת מטפחות ואז אנה ואלזה אומרת שהיא הייתה רוצה פאה והתחיל דיון ארוך ומייגע בבית על עניין הפאות, שבסוף אנה ואלזה בכתה, גיסי הנחרץ הזה התחיל להוציא שם ספרים בלאגן, עכשיו אתה רואה שהיא עדינה כזו זה תינוקת שנשבת בקאסטם תן לה בעדינות, מה אתה יורה פה חיצים של הרב מוצפי?
ההוא התחיל לנאום שם כאילו הוא המקדים של הרב זמיר כהן, יאלה סתום כבר! וכשהוא מתחיל אי אפשר לעצור אותו!!
אחותי התעצבנה עליו "מה יש לך תהיה עדין מה אתה תוקף?"
הוא ביקש סליחה מאנה ואלזה והיא אמרה לו שזה לא קשור אליו זה בגלל הלחץ של ראש השנה ויום הדין, יצא בשן והעין האידיוט הזה...
האנחנו חוזרים בערב ושוב ארוחה ואני כבר לא מסוגל יש לנו 3 שירותים בבית וכולם תפוסים, כי אחד רק של גיסי, הוא תפס עליהם בעלות יש לו שם חוברות זמן, סודוקו, משחקי מחשבה, עפרונות מחדדים..
כל הערב אני מנסה לחשוב מאיפה היא מכירה אותי, מה הסרט שלה? אולי היא בכלל מזרימה אותי? מסתלבטת? אבל לא היה רגע אחד שהיא עשתה צחוק ממשהו, היא עקרונית כזו...
אני מנסה לתפוס איזה רגע שהיא תוכל לזרוק לי משהו, איזה רמז קטן, איזה פקלאח למה היא התכוונה..
אחותי מתיישבת לידי "מה אתה אומר על נעמה (אנה ואלזה)?"
"מה אני אומר שוואלה הוא לא היה צריך לצאת עליה ככה"
"לא לא בקטע הזה, איך היא ?"
"עדינה"
"חמודה נכון?"
"מה את עושה סקר שביעות רצון מחברות שלך?"
"רוצה להיפגש איתה?"
"למה היא אמרה לך משהו?"
"היא אמרה שאתה רגיש כזה ונראה בן אדם טוב"
כולי מתחיל לנזול כזה מרוב מחמאות: "תשמעי זה לא רק אני, כל אחד היה עושה את זה, זה התפקיד שלנו בעולם.."
"יאלה סתום מה אתה אומר?"
"היא תכין לי טופו בחג"
"מה קשור טופו, היא לא אוהבת בשר אז מה, להכין היא תכין, חוץ מזה אתה אוהב עדינות"
"כן אבל היא מידי..."
"מה אכפת לך תלכו לעשות סיבוב"
"היא רוצה פאה"
"היא אמרה שזה לא משנה לה"
"היא מכירה אותי"
"מי?"
"המגדלור"
"מיייי?" (קולט שיצאתי אדיוט)
"ירדן, ירדן"
"קראת לירדן מגדלור?"
"למה?"
"כי היא גבוהה"
"אתה מפגר אם תקרא לך ככה אני הורגת אותך, מה זה מכירה אותה?"
"היא שאלה אם למדת במקיף ז"
"מה דיברתם?"
"ככה בקטנה"
"אז אתה רוצה להיפגש עם ירדן?"
"מה קשור רוצה? כי דיברנו אז אני רוצה אותה?"
"לא אבל זה מעיד, שניה אתה לא מכירה אותה?"
"לא ממש לא, היא אמרה שהיא מכירה אותי ואיך שהיא באה לספר לי מאיפה נכנסתם עם הקיפוד"
"יאו אני בהלם, אני מכירה אותה אבל לא כזה טוב, היא אחלה בחורה, מאוד טובה, אבל.. אתה רוצה אני אשאל אותה?"
"מה תגידי לה, מגדלור מאיפה את מכירה את אחי?"
"סתום כבר עם המגדלור הזה אני יתן לך סטירה"
"עזבי אני אשאל אותה, שלא יצא מצב לא נעים"
"אז אתה רוצה את נעמה?"
"אגב גם לה יש גם לה שם חיבה"
"מה אתה סתום? איזה?"
"אנה ואלזה היא דומה לאנה"
"מאיפה אתה מכיר את אנה לאלזה? ותפסיק עם זה, זה לא אחד החברים שלך!!!"
"טוב נדבר על זה.."
"או שאתה הולך על אנה ואלזה, תראה יא מפגר קראתי לה בשמות המטומטמים שלך! או שאתה נפגש עם נעמה או שאני ינסה להוריד את זה ממנה כי היא יודעת ששאלתי אותך"
טוב מה אני עושה עכשיו? נשאר עוד 28 שעות לסרט התורכי הזה שרק התחיל, אין אני אוזר אומץ לשאול אותה, מה אני לא בנוי לכל המסתוריות הזו, הנפש שלי חלשה לדברים האלה...
אני אוזר אומץ לגשת אליה למה אני לא הולך לחיות עם זה כל החג...
コメント