טירוף!
אני יוצא עכשיו מהעבודה בכניסה ניגש אליי אדם זקן כזה מרחוק חשבתי שהוא אחד הקבצנים, אבל ככל שהוא מתקדם אליי אני קולט שהוא נראה מואר כזה, קדוש מידי, לא איזה קבצן ממוצע..
אני מתסכל עליו סתם ככה, והוא בוהה בי, מחייך כזה מאי נעימות, פתאום אני מרגיש שמה זה בא לי לחבק אותו, חיבוק דוב כזה שעושים לסבא.
הוא מתקרב אליי ואומר לי "אני המשיח", ואז כבר לא יכולתי להתאפק והתחלתי לצחוק אבל בשקט למה לא נעים הוא נראה אדם מכובד כזה, ואז הוא מתחיל לומר לי דברים עליי שאף אחד בעולם לא יודע, הוא מתחיל בקטנה כזה דברים שמתאימים לכל אחד ואז הוא מתחיל להכנס איתי לדברים שאללה יסטר מאיפה הוא מביא לי את כל זה! אני עומד שם בהלם, אני מתחיל לחשוב בואנה יש מצב זה עוד שרלטן כמו ההיא המתקשרת בצינור?
אבל אז אני נזכר שהוא בכלל לא יודע את השם שלי, הוא מתחיל לספר לי דברים שרק אני יודע על עצמי, וככה עוד משהו ועוד משהו, והוא מספר לי על הבית שלי, ועל אחותי, ועל אמא שלי, ועל עצמי דברים שאני אפילו שכחתי!
אני עומד שם ועוד שניה מתחיל לבכות ברחוב כמו איזה טמבל, כי אין סיכוי שמישהו בעולם יודע את כל זה חוץ ממני!
הוא שואל אותי איפה הרכב שלי ואנחנו מתקדמים לשם, ואני בראש שלי רק שלא יברח לי! זהו אני חייב לנצל כל שניה שלי איתו! הוא גאון! מאיפה הוא בא לי, מישהו מכיר אותו פה באזור? הוא מוכר כאילו?
אני מכין מלא שאלות לדרך, והוא שותק, לא עונה לי יותר! אני מנסה להאיץ בו וכלום! טוב מה דבר! בבקשה תגיד לי עוד משהו עליי!
אנחנו נכנסים לרכב והוא מתחיל לכוון אותי רק עם היידים, שמאלה, ימינה, ישר....
כל הרכב שלי ריח נקי טהור כזה כמו של איזה מרכך כביסה אבל זה לא מרכך כביסה זה משהו יותר קדוש כזה כמו של איזה קלף עתיק? או איזה סוודר של סבא שלך? מרכך כביסה של גמרות או תהילים.
כל הדרך אני מת להתקשר למישהו! שידבר איתו שיגיד גם לו סודות כאלה על עצמו כמו שהוא אמר לי!! שיהיה בהלם כמוני! שמישהו יאמין לי!
אבל לא נעים לי להוציא את הטלפון הענק הזה לידו, איזה עצבים שאין לי סוללה בכשר!
אנחנו נוסעים למין שדרה כזו מוזרה בנתיבות, והוא מסמן לי לעצור, ואני חושב לעצמי מה פה הוא גר?
אני מסתכל עליו ומפחד שהוא יצא לי עכשיו מהרכב הוא יעלם לי לעולם! נכס הבן אדם הזה...
"אני יכול לקבל את המספר שלך?"
הוא מסתכל עליי בחצי חיוך "אתה רוצה לפגוש את אשתך?"
אני מסתכל עליו בהלם, טוב מה עכשיו, מישהו מסתבלט עליי? מה זה השטויות האלה עכשיו? מה אני מושא ללעג?
ואז הוא שולף לי משהו שסבתא שלי אמרה לי לפני שנפטרה ורק אני יודע!אני עוד שניה מתחיל לדמוע לו שם, מה הוא מכיר את סבתא שלי?
בלב שלי אני חושב לעצמי "בואנה אם אני מגלה שמישהו מסתבלט עליי פה הוא מת"
"בוא בוא צדיק איתי תפגוש את אשתך, הפעם אחת ולתמיד"
אני יוצא איתו מהרכב כמו איזה זומבי, כאילו אני בחלום, יש לי דופק מהיר, כל הפנים שלי אדומות, יש לי נמלול ברגלים, אני בכלל לא מבין מה אני עושה איתו בנתיבות?!
ולמה הוא בכלל טוב אלי? אולי הוא רוצה תרומה? משהו? אולי הוא איזה בבא?
אנחנו יורדים מהרכב והוא מתקדם איתי, מצביע לי על דלת של דירת גן, על השלט "משפחת שלום" אני נעמד שמה כמו איזה אדיוט לידו, הוא מתקדם דופק בדלת ונעמד לידי, באיזה שהוא שלב לקחתי בחשבון שיש מצב שעוצרים אותי היום.
אני שומע צעדים, הדלת נפתחת ואני רואה מולי פס יצור של שהדמיון של המוח שלי יצר בזמנים שתכננתי איך הולכת להראות אשתי, ועכשיו, היום, הרגע, השניה הזו ממש אני עומד פה וכל הדמיון המטורף הזה מונח עכשיו מולי!
אני מסתכל עליה בהלם, כל הבטן שלי פרפרים, קרנפים, דובוני אכפת לי. והיא לא מבינה מה אני צריך, יוצא לי "היי" כזה כמו של איזה ילד כאפות שלא הכין משפט פתיחה.
הזקן הזה מסביר לה שאני הבעל שלה, היא מתחילה לעשות פרצופים מוזרים, ואז לאט לאט הוא מתחיל לדבר איתה על דברים שרק היא מכירה בדיוק כמו שהוא עשה לי, היא מתחילה לבכות.
היא בהלם אני בהלם, והוא לא בהלם, נינוח כזה כאילו כלום לא קרה עכשיו...
אני מסתכל עליה ובתוך תוכי אני יודע שזאת אשתי אין בחורה אחרת בעולם שמענינת אותי, תעניין אותי, ועינינה אותי חוץ ממנה!
הלב שלי צורח "תביא לי לפה חופה!!" "תביא לפה רב"
אני מפה לא זז! מצידי אני מביא לפה מלונה וישן ללה מחוץ לדלת!
אני עוצר, נושם, מסתכל עליה עוצם את העיניים וחוזר בחזרה לגמרא....
והאמר רב יהודה אמר רב: ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני.....
コメント