נעלמים

יום שישי כל הבית ריחות של בישולים. ניגש למטבח טועם מהסלטים, נתפס על חם על ידי "משמרת הסירים" שאחותי בראשה:

- "למה ככה?! קח צלחת קח צלחת!" - "לא רוצה צלחת, טוב!? ככה עם מזלג מהאוויר ישר מהסיר יותר טעים לי!"

שני דברים יכולים לגרום לאחותי לזרוק עלי מקרר: הראשון הוא כשאני אוכל ישירות מהסיר, והשני כשהיא שוטפת כלים ואני מניח לה כפית בכיור, באותו רגע היא מתחברת אל כוחות הרשע.

חצי שעה לפניי שבת כל הבית בהכנות לשבת, אני מוציא את החליפה של שבת נקיה עוד מהפגישה של אתמול, אולי בכל זאת יצא מזה משהו טוב מהפגישה הזאת, מסתכל במראה, חש מעצמי, יא אאלה איך לא חטפו אותך אה? תראה איזה בחור איכותי, איזה מוכשר, איזה......עב"מ.

אתה מגיע לבית הכנסת כולם נראים מושלמים כאלה, כאילו הרגע יצאו מהפס יצור של שבת, יש איזה משהו בשבת שמייפה את כולם: סעודה ראשונה אתה מדהים, סעודה שניה אתה פחות מדהים, סעודה שלישית אתה נראה כמו חבית עוף, צאת שבת אתה עם צרבות כאבי בטן ושורט גלישה דומה לצמר פלדה.

צאת השבת אני מקבל שיחה מחבר של פעם, מהסוג הזה ששכחת שיש לך בכלל את השם שלו בזיכרון של הטלפון שלך, אין לי מושג מה הוא רוצה, זה או לבקש משהו, או...לבקש משהו.

- "אווווו שבוע טוב"

- "שבוע טוב מה קורה?"

- "ברוך השם, ברוך השם, מה איך עברה השבת?"

- "מעולה ואצלך?"

- "אתה יודע, מדהים בבית. אוכל, ילדים" (טוב שחרר, מה אתה רוצה)

- "שומע אני חושב יש לי מישהי בשבילך."

- "אווו התחלת לדבר!"

- "נו, מי הכלה?"

- "תשמע, אני אומר לך לא בשביל משהו" (תמיד כשאומרים לך את "לא בשביל משהו" תדע שיש משהו) איזו בחורה טובהההה....איזה מידותתתת... איזו יראת שמיםםםםם"

- "בת כמה?"

- "24"

- "מה הסגנון?"

- "בית מזרוחניק היא התחזקה לכוון החרדי, אני אומר לך חבל לך על הזמן"

- "ואיך המראה?"

- "נראית טוב, אני אומר לך אני לא יאכזב אותך אתה מכיר אותי!"

- "אוקי, אם ככה אני סומך עליך!"

- "טוב, תן לי לבדוק איתה, חמש דקות אני חוזר אליך"

הוא באמת חזר אליי, אחרי חמש דקות, וארבעה ימים! ולטיפוסים האלה קוראים "נעלמים"

אחרי שבוע אני מתקשר אליו כאילו אני צריך ממנו משהו, פשוט כי הייתי חייב:

- "ירון, מה המצב?"

- "אה, מה קורה?"

- "תגיד, המקדחה של אביב אצלך?" (לא שבאמת מעניין אותי)

- "לא, החזרתי לו אותה"

- "אה הבנתי, תודה, אה אגב מה קורה עם השידוך ההוא שאמרת לי אז..?"

- "אה, איפה, בסוף זה לא התאים לה"

- "לא התאים לה? מה זה לא התאים לה? איזה פרטים הבאת לה שזה לא מתאים לה? ולמה הצעת לי את זה מלכתחילה?!?"

- "לא, בכללי היא מחפשת טיפוס אחר"

- (מבין שיש לי עסק עם אדיוט) "טוב, נדבר..."

מסיים את השיחה בנימה של איזה חוסר כבוד יש לאנשים, מה הוא חושב שיש בצד השני? צפרדע? מה הוא חושב שיש לי עוד ארבעים הצעות בין לבין ואני אשכח את ההצעה שלו? וגם אם זה לא מתאים אז תגיד משהו תעדכן אותי, 4 ג'יגה של זיכרון הלכו לי על השטות הזאת! כשאני מציע הצעה אני גם מודיע איפה זה עומד, למה כי אני יודע איך זה מרגיש.

לדעתי בד"כ אלה אותם אנשים שלא עברו שידוכים, או שפשוט הלך להם טוב על הפגישה הראשונה, המסקנה שלי היא פשוט לשכוח ממה שאומרים לך, עד שיתברר אחרת.

"הלוואי והיה אפשר להחזיק אנשים מול האור כמו השטר של 200 ש"ח ולראות אם הם אמיתיים..."

(הרב קו שליט"א)