לך תבחר פאזל מבין אלפי פאזלים במדף, תגיע לבית תמיין אותו, תסדר אותו, תכין את המסגרת שלו ואז מגיע התסכול הזה שחסרים לך חלקים רק בגלל ששמת חלקים אחרים במקום הלא נכון.
בחיים כל אחד מגיע לקשר עם קופסא מלאה בחלקים ומאותו הרגע אתה רק יושב ומנסה לחבר את החתיכות שלך עם החתיכות של האחר.
לפעמים אתה חסר סבלנות יושב בפגישה ומנסה לחבר כמה חלקים ואחרי כמה נסיונות שכלום לא מתחבר אתה מתייאש ועוזב הכל, לפעמים אתה קצת יותר סבלני ואז נוצרים חיבורים טובים ואיכשהו התמונה פתאום מסתדרת אבל גם אז אתה עדיין לא בטוח שתראה שם את הדמות המושלמת שבנית לעצמך בדמיון.
וגם כשאתה לא בסביבה אם לא תגן על הפאזל שלך מדמיונות, אנשים פזיזים, רוחות, מעידות שונות, הוא בשניות יכול להישבר לך, לעוף לך, להתרסק לך מול העניים! וזה אחריי בניה של ימים, חודשים, שנים, עשרות שנים, ילדים נכדים, נינים...
אתה גם לעולם לא תוכל להעתיק ממישהו אחר איך הוא בונה את הפאזל שלו כי הפאזל שלך מורכב מחלקים שונים לגמריי.
הבעיה הגדולה היא שחלק אחד הולך לך לאיבוד וזהו הלך לך הפאזל לך תפנה עכשיו לחברה שבנתה אותו ותתן לה מיקום מדויק בפאזל ואחרי חצי שנה במקרה הטוב תקבל בדואר מעטפה עם חלק אחד וגם אז תתפלל ששלחו לך את החלק המדויק וזה נקרא האמון שלנו...
והתחושת פספוס הזה שרודף אחרייך?
שוואלה למה לא בחרתי פאזל אחר? היו שם כל כך הרבה על המדף! יש מצב שפספסתי את האחד שלי? שאני מרכיב פאזל שבכלל לא שלי? רק אתמול ראיתי כמה פאזלים מושלמים...
כולנו מצלמים, מקליטים, מתעדים רק את רק את החלק השלם של הפאזל שלנו ואת הבלאגן? מכבסים בחדרים נסתרים בבית. ואנחנו?
נמשיך להאמין שאצל כולם במדיה יש פאזלים מושלמים.
נ.ב לא כולם יודעים אבל מתחת לכל פאזל יש סימונים של אותיות, ככה בעצם תדע איפה למקם כל חלק וברור שתסמוך על הסימונים כי אתה מבין שרק מי שבנה את הפאזל יודע בדיוק איך להרכיב אותו, וזאת האמונה שלנו, הסתבכת? התבלגנת? לא מוצא חלקים? נשמה שלי שים לב לסימנים.
"אין עוד מלבדו"
שלכם,
המשודך המתוסבך...
コメント