פגישה לא סגורה בט"ו באב

ט"ו באב, אחותי הציעה לי חברה שלה שראתה אותי באירוסין לפני כמה ימים, אמרתי שמע זה טיימינג מושלם, גם הכרת אותה באירוסין גם פגישה בט"ו באב, וגם היא זו שיזמה אז היא עפה עליי...

מה יכול לחבל בדבר כזה, אפילו הס.מ. לא מתעסק עם טיימינג כזה מושלם !

אני אחותי קובעת לנו בערב, מהבוקר אני מתארגן שם לי בצד חולצה חליפה הכל מוכן לאשתי, עכשיו בראש שלי כבר התחלתי לבנות ארמונות על הפגישה הזו, הרגיש לי שזהו הפעם הזאת אחריי שנים של ניסיונות אני הולך לתפוס תבובה במכונת בובות, הפעם זה לא יחמוק ממני..

שעה לפני הפגישה אני מתחיל לבנות לעצמי שאלות ככה "יוגשידוך" זה יוגה לפני שידוך, אני שוכב על המיטה, הרגע, עוצם את העיניים וחושב מה אני הולך לשאול, לאיפה אני מכוון את השיחה, על איזה עקרונות אני הולך לעמוד, אני פותח את העיניים וקולט שנרדמתי!

לא זה לא אמיתי! אני פותח את הטלפון וקולט 21:12! אני מקבל צורה של חציל שהתעורר, אני קופץ מהמיטה כמו משוגע, אני לא מאמין הייתי אמור להיות שם ב 20:30, מהלחץ מתחיל להיות לי צרבת יומיים אני בונה ארמונות עליה על אשתי לעתיד! 10 שיחות שלא נענו!

אחותי נכנסת לבית "בואנה למה אתה לא עונה! למה לא יצאת? למה לא הלכת? למה אתה לא עונה? למה..."

"תגידי עוד פעם!!"

"טוב סע היא מחכה לך שם"

איזה מזל שהיא לא התייאשה!

אם היא הייתה משאירה אותי ככה עם החליפה וכל הדמיונות על ריק הייתי שונא את כל העולם עכשיו!

אני רץ לרכב כמו איזה משוגע מניע ונוסע, אני פותח את החלון עפה לי הכיפה למושב האחורי, אני עוצר את הרכב, מתחיל לחפש מדליק את האור ברכב אין כלום נעלמה!

אני דוחף את המגבעת לראש ונוסע איתה כמו איזה קאבוי..

אני מגיע לפארק וקולט שגם לא הבאתי מסכה, יא אללה שלי, אם מנחוס אז עד הסוף!\

אני מגרד מהרכב איזה מסכה שמישהו לבש, יש מצב שגם ניקו איתה את השמשה.

אני יורד ממתין לה ואז היא מגיע עכשיו הקטע הדפוק ששנינו עם מסכה אם יהיה פה מציאת חן זה רק בחלק של העיניים, אני מוריד את המסכה בכדי שגם היא תוריד אותה אבל היא אש על המסכה לא מוריד אותה חצי סנטים..

אנחנו מתהלכים שם, חם למות, ולא רק שחם גם אני לא מצליח לשמוע אותה, ולא רק שחם ואני לא מצליח לשמוע אותה אני לא מצליח לראות אותה, עכשיו מה אני יגיד לה, "יש מצב להוריד את המסכה? שנראה שאני לא מבזבז את הזמן שלי?"

באיזה שהוא שלב התחלתי להתרכז לה בעיניים, פתאום הרגיש לי כמו איזה פגישה מסתורית כזו, איזה עיניים טובות יש לה, באיזה שהוא שלב אני מתחיל בדמיון לבנות לה אף ושפתיים סנטר, ואז אני משנה את האף ועושה לה שפתיים אחרות, ואז זה אל מתאים אז אני משנה את זה, כמו איזה מאותגר שכלית.

ואז נזכרתי שיצאתי אידיוט ואפילו שתיה לא קניתי לה, ואני מתלהב כי רק ככה היא תוריד את המסכה! גאון!

אנחנו הולכים לקיוסק היא מבקשת מים בטעמים, אחריי זה משנה את זה לנסטי, ואולי תפוזים שיגעה את האמא של המוכר, אני לוקח קולה זירו, הבעיה עם הזירו הזה זה שיש לו כמות של גזים שפתאום באמצע שיחה יכול לצאת לך יחמור מהגרון, וזה בלתי נשלט!

היא מבקשת קשית, אנחנו מתיישבים ואשכרה היא דוחפת את הקשית מתחת למסכה, עכשיו אני בהלם בואנה מה את נפגעת חרדה מהילדה בבני ברק ששתתה ברד וקיבלה דו"ח?!

אני מתעודד שלפחות היא לא באה עם ככפות למה זה הכי אובססיה.

היא מספרת לי שאח שלה בבידוד וגם אמא שלה, ולאט לאט אני מבין שיש מצב שברגעים אלה הקורונה נכנסת לי דרך הנחיר!

"כן אמא שלי הייתה באירוע והדביקה את אחי, אבל אל תדאג"

מזל שאמרת אל תדאג, עכשיו אני מרגיש הרבה יותר בטוח..

היא בת 28, סייעת רופא שיניים, היא הבחורה הכי לא החלטית בעולם עברנו 4 ספסלים כי היא חשבה שיש שם ג'וק, וכל שקית ניילון נראתה לה כמו חתולה, כל התחלת שיחה היא מסיתה אותי מהכיוון מחשבה וגם ככה אני עם בעיות קשב, הגעתי למסקנה שאני הקולה והיא המנטוס, ואם נתחתן הפיצוץ בלבנון זה משחק ילדים לידנו, וכל זה שאני עדיין לא ראיתי אותה בלי מסכה וזה כי אני גאון וסומך על אחותי שהיא נראית ממש טוב, את האמת העיניים שלה ממש טובות ואני משכנע את עצמי בזה כי אם לא אני הולך מפה כאן ועכשיו! אהבה ממבט ראשון גירושין ממבט שני...

אנחנו מסיימים את הפגישה והולכים לרכב אני מלווה אותה לרכב, ואז קורה הרגע לו ציפתי שעה ו24 דקות, היא מורידה את המסכה, ואני בהלם בואנה זה הרבה יותר טוב ממה שדמיינתי, אפילו היא חמודה, חמודה ממש, אני מרגיש כמו ילד שהשלים את החלק האחרון בפאזל, פתאום אני מרגיש שבא לי עוד פגישה...

אני מגיע לרכב ומתקשר לאחותי ושופך לה את המעיים, בכל פרט ופרט בפגישה וזה כי אני בנסיעה עכשיו בנסיעה כל כך משמעם לך שאתה יוכל לתאר לבן אדם כמה עצים היו שם וכמה עלתה השתיה כי אתה בנסיעה, חוק ראשון בחברים אל תדבר עם חבר בנסיעה למה הוא כל כך משועמם שהוא הופך להיות אכלן ראשים...

אחריי חצי שעה היא מתקשרת אליה ואומרת לי שהיא רוצה להמשיך ואני מבסוט.

אחריי שעתים אחותי אומרת לי שהיא התקשרה והיא רוצה לברר קודם, ואני מרגיש כמו איזה סטודנט שקיבל ציון נכשל ומחכה לפקטור...

למחרת היא אומרת לה שהיא מוותרת על בירורים ורוצה להמשיך, ובצהריים היא מתקשרת לאחותי לבקש שמספר של שני חברים שלי, ושם זהו ברח לי הקלאצ!

מה אני מריונטה? שתסגר על החיים שלה ותודיע לי!

אז נכון לשעה 15:35 היא רוצה לברר, יכול להיות שיהיה שינוי במהלך היום צריך לבדוק אונליין במערכת "משודכים עם הפרעות".

אם היא הייתה הזמנה מעלי אקספרס בדוק אני מקבל עליה החזר! אפילו מספר מעקב אין לה!