top of page
חיפוש
תמונת הסופר/תהמשודך המתוסבך

פגישה שניה עם המזרוחדוסית..

אני מגיע אתמול לפגישה אני מסתכל עליה ומנסה לחשוב מעניין איך היא עם כיסוי ראש אבל במקום זה עולות לי כל מיני קונוטציות של מטפחת ענקית כזו כמו הנשים בהודו ששמות כדים על הראש וזה מתחברת למנשא תינוקות ועליו תלויים זוג סנדלי שורש.. ישבנו ואז היא מתחילה לספר לי שהיא מתנדבת באיזו עמותה של קשישים והיא פעילה כזו זזה מדברת היפר בקטע טוב סוג של חצי מנטוס בקולה של 2 ליטר, הרגשתי שאין לה מסכות פראש כזו בלי מסכות, באיזה שהוא שלב הגעתי למסקנה שגם אם היא הייתה עושה לידי גראפס לא הייתי נגעל, אני מדבר איתה ויש לנו ים תחומי עניין, היא לא נגעלת מבעליי חיים, היא אוהבת לגהץ, יש לה קטע עם סידור ארונות, ואני רואה מולי מלאך כל דבר שהיא אוהבת לעשות אני שונא וזה מתלבש לי בולל! אני מזמין טוסט והיא ספגטי למרות שלרוב בקבוק מים אצלי מחזיק עד לפחות פגישה רביעית, לוקח זמן עד שהבחורה משחקת אותה לא ממש רעבה, תביא לי רק חצי, רק משהו קטן, רק ביס, רק ביסון, בסוף היא דופקת לך את כל ההלו תימן עם 4 פילפל צ'יפקה, 4 ליטר טחינה וצ'יפס גדול בצד... וזאתי פגישה שניה מרביצה לי פה ספגטי כאילו אנחנו במלווה מלכה, אלופה מה אני יגיד. באמצע הפגישה התחלתי לחשוד אולי היא שתולה של בני עקיבא? מנסה לדלל המשכיות הדוסים בעולם? אולי נמאס לה מההפגנות של הפלג בירושלים והיא החליטה לנקוט בצעדים טאקטים? אבל אין סיכוי אבא שלה בכלל דוס רציני אחים שלה בישיבות צולים גמורים.. באיזה שהוא שלב אני קולט שנשאר לה אורגנו על השן, וזה בשן הקדמית בולט כזה ולא איזה עלה קטן, שיח, כל העץ! התביישתי לומר לה, אז התחלתי להגיד לה "תשתי תשתי משהו לא שתית בכלל" רק ככה אולי הענף הזה זה ירד לה מהשיניים, שתתה אכלה לעסה, והוא עדיין שם.. בסוף אשכרה התרגלתי אליו לאורגנו הזה אפילו פתאום זה התחיל להחמיא לה, ואז קלטתי שיש מצב שזה ככה בחיים? כשמישהו מקסים אותך הדברים שאמורים להפריע מתגמדים, וכשמישהו לא יוצא נעל לא משנה מה הוא יעשה זה ידחה אותך? כמו ההיא שחיטטה בפגישה עם המפתח באוזן? בסוף הפגישה היא רצתה שנתחלק בתשלום חצי חצי אז אמרתי זה בכלל מצויין... סתם לא באמת יצאנו בחוץ הייתה חנות נעליים של ילדים ועשינו בדיקה עם יש לנו את אותו הטעם... מסתבר שכן... בסוף היא שאלה אותי אם אני רוצה לעבור לירושלים שזה החלום שלה... אני בכלל אשדודי, כן אשדודי איזה קטע... ירושלים זה חלום, לי, לה, לבנק.. יש לי חבר גר שם בצדפה משלם 4700, עם שכן ברסלב שמשתתף איתו חצי חצי במתלה כביסה... בחזרה ברכב אני שומע שיר של בנאי, "בסוף היום.." וזה מתחבר לי.. רק שבסוף לא תחתוך אותי תעשה לי לינץ'... מהבוקר אין תשובה, עוד שניה אני עושה לעצמי צלצול ניתוק... עדכונים בהמשך. אם אני נעלם יותר מ24 שעות חפשו אותי ברשב"י בוכה על הציון איך היא זרקה אותי לקרשים...



168 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page