הרגע הזה שאני נשכב על הספה אחריי האוכל, זה מרגיש לי כמו לכבות את הרכב בצומת של הכושי בדרך לאילת, עייף, סחוט, גמור, רווק, ולראות נחש עם 2 ראשים..
אני זוכר שפעם היתי היינו נוסעים לאילת, זה היה ממכר, הגיחה החופשית המשוחררת הממכרת והדמיונית הזו...
הייתה לי מין ציפור קטנה בלב שהייתה מבטיחה לי ששם, כן שם אתה תעוף על החיים, תהנה, תתמלא, תיהיה מאושר לפנים...
חשבתי שאני נח, חשבתי שזה חופש, 3 רכבים, גג נפתח, כל החברים הטובים, ארגזי שתיה, כבד אווז סטייקים, וילה ענקית עם בריכה שבוע שלם "אילת הייר אי קאם..." ככה כל כמה חודשים
במציאות זו הייתה בריכה ריקה, רכבים ריקים, בקבוקים ריקים, נפש ריקנית, מנגל וגחלים שששורף לך את הנשמה, בדיוק כמו ההוא למעלה בתמונה...
כל פעם הציפור הזו הייתה מכניסה בי שגעון חדש
פעם אוסטרליה, פעם ארה"ב, פעם לגור באילת, פעם לכבוש את ההיא פעם להיות מציל באילת, צוות בידור, מדריך טיולי שטח, נהג בסירות אבובים, בננות, אופנועי ים, שמש ים, חיי בקליפ חיי בחלום ראבק רק השד יודע עוד כמה שגעונות עברתי, הקטע שהציפור הזו קטנה חמודה כזו נראת לטובתך...
ונכון זה לא שהיום בתור דוס רווק אני מלא עד אין סוף עף באויר ממלמל ש"ס ופוסקים ודופק שירים על שולחן שבת כמו יעקב שוועקי..
אבל כן, החצי שכן מלא בי הוא אמיתי! עד שאתחתן והוא יהיה מלא פול טנק 95 נטול עופרת, שלום בית וחיים שלי איפה את תשמיעי קול..
ולכל הנשואין שאומרים עכשיו בלב "חכה תתחתן.." תנו לי קצת לחיות את החלום, אולי את הדמיון, גם אם בסוף זה לא יהיה כמו שדמיינתי, לפחות את הדרך שלי אני בחרתי...
זה כמו לתדלק סולר ברכב בנזין, לאכול מלוח שיש לך דודא למתוק, לקבל מארז פרלינים ולגלות שזה חלב נוכרי, להכין קרופלקס ולגלות שאין חלב, להתעורר בבוקר דקה לפניי השעון מעורר, לראות שההיא המהממת בשבע ברכות קראה את ההודעה שלך והיא עדיין לא עונה...
אז כן לא אשקר שבשבת לא נכנס בי העורב הקטן הזה שמתחיל להזכיר לי שעוד מעט נכנס שבת ואני שוב לבד, והנה גיסתך ובעלה, החבר הנשוי הזה שבא עם אשתו הילדים לשבת, השכנים הנשואים האלה ואיכשהו כשאתה רווק אתה מרגיש מגנט לחברים נשואים מאושרים כאלה, כאילו ראבק תשחררו לי פה בסביבה עוד כמה רווקים ממורמרים כמוני, שיהיה איזון משהו, אי אפשר לראות את כל הטוב הזה שאפילו שלא נוגע בי...
אז נכון, זה שבת המלכה והאוכל של שבת, והלימוד, והחמין, והשולחן שבת שכולם מפצחים גרעיני אבטיח מנשנשים מנצ'ס גומיות ואבטיח קר, צוחקים ומדברים, אבל זה לא סותר את הבדידות המנחוס הזה שכולם נסגרים בחדרים, בזוגיות שלהם, אולי גם במרמור שלהם על החיים אבל עדיין...ביחד
ואתה כמו מרקו שמחפש את אמא שלו, את אשתו, את בחירת ליבו, תקוע עם קופיפו החופר הזה מתחנן לאחיין שלך בן 3 יבוא לישון איתך בחדר שלא תחבק שוב לבד את הכרית, תקוע כזה בפוך ענק זוגי שיצא מזמן מהציפית שלו מעצבן כזה שמסתדר רק שמקשקשים ובועטים בו כזה עם הרגלים באויר....
אבל זו האמת, זה החיים שבחרתי, גם אם לפעמים הפגישות מוציאות אותי מדעתי, השדכניות אוכלות לי את הראש והגעתי למצב שמציעים לי להיפגש עם בחורות שכבר פסלתי ואני אפילו לא זוכר על מה...
אם אתם נשואים ויש בינכם רווקים נואשים שמשחרים אותה מאושרים, תזמינו אותם לשבת תראו להם למה לא כדאי להם להתחתן.... סתם
תזמינו אותם אלייכם, הם לא באמת גיבורים, לא באמת טוב להם, גם אם הם נראים כאלה חתיכים רזים שזופים ופנויים, חוץ מזה תמיד אפשר לסנג'ר אותם לעזור לכם עם הכלים, עם הילדים, רק תבחרו ואנחנו שם...
שלכם,
המשודך המתוסבך
לקניית הספר אונליין : https://www.dos.co.il/blank-2
אסור להיכנס לכאן כשמיואשים