שידוך שחוזר אחריי 3 שנים

מחר אני נפגש עם בחורה שנפגשתי איתה לפניי איזה 3 שנים.

זה מרגיש לי כמו לעקוף מישהו בפקק ובסוף לפגוש אותו ברמזור...

היא הייתה נחמדה קטנה שקטה, מהסוג של שברת שילמת.

חמודה כזו באמצע פגישה הוציאה לי במבה אדומה כיבדה אותי, זה היה מקסים בעיניי, אגב מאז אני ובמבה אדומה החברים הכי טובים ושקלטתי שזה לא צבע מאכל אדום אלא סלק זה בכלל שבה אותי..

רק שלא היה לנו ממש על מה לדבר, ואני בתור אחד שלא סותם את הפה הרגשתי שהיא אשכרה מכניסה אותי לסוג של נכות עצמית, הרגשתי כאילו אני יושב מול קיר, שאלתי, עניתי דיברתי, הצחקתי את עצמי, רבתי עם עצמי, השלמתי עם עצמי...

ואז נשארנו לבד באיזה פארק נידח, אנחנו ועוד 5 עטלפים שעושים מעלימו רונדלים, והיא בסרט שהם יתקפו אותה, ואני אמיץ כזה "זה כלום זה עטלפי פירות" עד שבא אחד שנראה כמו חולדה עם כנפיים עשה לי מפגן אוירי עוד שניה התעלפתי לה שמה.

בסוף היא אמרה שאני לא מספיק קשוב, קשוב למה?? כל הפגישה היא עושה פרצופים של מאזינה וכלום...אין תגובה

מסכנה היו לה מלא פצעי בגרות יבשים כאלה תת קרקעים עם שורשים של עץ דקל, וכנראה היא השתמשה ברקוטן הארור הזה שמייבש כל משאב נוזלי במוח אז היא הייתה יבשה מכאן ומכאן, כמו ההיא מהפרסומת של הכנרת מתייבשת..

בקיצור היא חתכה אותי אחריי 2 פגישות בצורה הכי מגעילה באמצע פגישה היא אמרה לי שיש לה חברה טובה להכיר לי ואני בהלם כזה של לא מבין את התחביר של המשפט...

את האמת שזה היה מתמימות/טיפשות/נסיגת סידן/חוסר קורדינציה במוח, מי זורק בן אדם באמצע פגישה!?

זהו מאז עברו 3 שנים....

מחר זה קורה, קאמבק? לא יודע

אגב אבא לאבא שלה יש רשת חליפות מוכרת, לא נגלה...