תפילת ליל שישי

אז אתה יוצא ונפגש וקצת הרבה נמאס

תקופת צנע, תקופות ביקוש, בסוף אתה נשאר לבד כמו איזה יתוש,

אתה גם מחליף מצבים עם חברים, לראות אם גם הם בעניינים,

אתה שומע אנשים שסוגרים, חלק מתקדמים חלק גם מתאכזבים,

כל מיני חברים טובים שעכשיו מצאו להם נשים,

נכון נשארו לכם כמה צחוקים שבטלפון אתם מעבירים,

עד שלחממה שלהם הם חוזרים כשבממתינה כבר שעה שומעים את הבני זוג שלהם חופרים.

הכרטיסים אותם כרטיסים בכל האתרים,

כאילו מישהו מדביק לנו את אותם אנשים בכל החורים בהם אנחנו מחפשים,

אבל כן יש לפעמים הברקות,

כל מיני התכתבויות שאתה בונה עליהם עולמות,

אתה גם לא מראה שאתה עף, מתרגש,

שולטים בסמיילים לא להיראות נואש,

פה ושם זורקים איזה משפטי חיבה שלא יראה יותר מידי חילוני או לא דתי או סתם משהו שאתה אולי באמת רוצה לומר,

אבל לא אומרים הכל - זו החוכמה,

זה קשה אולי מסובך אבל יש לנו מטרה, והיא - לא ליפול בפח,

אז כן יש לה שם לחוכמה,

משחק ברמה ששמו "נראה לאחרונה"

הוא לא ממש עוזב ויש אומרים גם עד יום החתונה.

אז יש לך שדכניות קרות, קרירות או נחמדות, שלרוב גם משקרות

אולי בשביל כסף, אולי בשביל המצווה

מה אכפת לי, לכל כיוון זה שעה נסיעה!

אבל זה דופק לך בראש, שאיפה שהוא בעולם הוא נמצא

איפה לכל הרוחות עדיין לא חיפשתי, מי יפצח לי את השיטה?

אז אתה קורא לזה השתדלות

כשבתוכך אתה יודע שלחפש בספר טלפונים זה אולי קצת נואשות,

אבל אתה מנסה את המזל, מסובב את הגלגל,

אולי הפעם הוא יופיע הדמיון שלך, יתלבש בדמות

ופתאום יפתיע, טוב נו, זה לא נואשות זו רק השתדלות.

אם חוזרים על המילה הזו כמה פעמים זה עושה את זה קצת יותר בקלות.

ואז יום חמישי מגיע ומלאנתלפים זוגות הולכים ברבי עקיבא ואתה מלא בקניות,

מנסה את האושר שלך להשוות, אבל הכל זה שטויות.

מי אמר שלהתחתן זה פשוט להיות? אה? חכם! מפתיע! אולי, לא בטוח העיקר שזה אותי מרגיע...

אז עוד שיחה משדכנית

ועוד איזו נסיעה שהבחורה מגיע במונית

שניכם מתים להתחתן

וכל אחד מלא בשריטות רק שאין מי שיתקן,

אין חיבור, אין כמיה, האף, האוזניים טוחן תשטויות האלו כמו מים,

הרי לכל דבר בחיים מתרגלות העיניים,

אז אתה נותן דגש על פנימיות כאילו ב5 פגישות תצליח לזהות את הבן אדם, את האישיות.

ופה הטעות.

אתה לא באמת תקלע, וגם השבלונה שציירת לעצמך - לא משהו,

שינית אותה כבר 30 פעם מאז שהתחלת לצאת לשידוכים,

אתה לא באמת יודע מה יעשה לך טוב, העקרונות כמו מסטיק משתנות ברמת המשיכה, אם יש- אתה תגמד את השדים ואם אין - אתה תעצים את השדים.

אין בזה שום חוקים,

אל תסבן את הלב איתו לא מתעסקים,

ברורר שתיתן למוח גם מקום שיתן לך טיפים שלא תדרוך במקום.

רב, רבנית, תמיד טוב להתייעץ,

בסופו של יום אתה זה שמשקה את העץ,

גבוה נמוך זה לא משנה, העיקר שהיו פירות,

קטנים, מתוקים כאלה טובים עם כיפות ופאות כאלה קטנות.

מי מבטיח לך שבכל זה אתה שולט? תשחרר, תנשום, תעשה את זה יותר קל, זה לא נובל, זה לא נהרס,

אל תעשה יותר מידי מלאכה, כי הרי כולם יודעים שבשנת שמיטה יש את הכי הרבה ברכה...

אולי אשנה את התפילה, נעצים אותה, נעשה אותה חדה,

"השם, תגרום לי להמשך למה שטוב עבורי, כי אני בעצמי כבר לא יודע מהי בחירה..."