טריפל שידוך בראש השנה

מה הקשר בין זה שהחג אנחנו מארחים 3 חברות של אחותי מהמדרשה לבין זה שאני רווק?

לא ,ישר חושבים על שידוך!!

יש לו כיפה, לה יש חצאית יאלה תתחתנו..

מצד אחד לך תדע, אולי זה סימן...

מצד שני זה 3 ימים עם סגר זה ים של זמן, זה לא איזה ארוחת שישי ככה בקטנה, זה גלות בבל עם אופציה לתמ"א 38, אתה לא יכול לעשות מה שבא לך, להשתחרר ככה על הספה, צחוקים הסתלבטויות..

אם פתאום יוצא מצב שאני מקבל את אשתי בראש השנה, בבית שלי, בשולחן שלי, מולי, חולקת איתי את אותו צלי בשר, מסתכלת עלי בפרצוף של סיעתא דישמיא...

זה כמו הזמנה מעלי אקספרס שמגיעה יום למחרת לתיבת דואר שלך בלי דואר רשום..

כמו שאתה בדודא לשוקולד ופתאום איזה עובד מביא לך איזה שוקולד מפלצתי כזה של חו"ל כשאתה בטוח שנדפקת וזה חלב נוכרי ופתאום שניה לפני שאתם נפרדים אתה קולט איזה לוגו קטן של איגוד הרבנים, חלב ישראל, ללא טבל, שביעית, חליצה, גיד הנשה, נשחט והומלח כדין...

הריי מתוך 3 חייבת לצאת אחת...

ומה אם אני ידלק על כולם?

מה זה יהיה כמו "קחי אותי שרון כזה?"

ערב חג:

כניסת החג מצאתי את עצמי אב בית של הבית, כל הבית על גלגלים,עוד לפני החג אחותי הודיעה ששלש חברות שלה באות הרגשתי אשכרה בבלק פרידי... כל זה בשבילי?

אחותי מסדרת לחברות שלה סויטה דואגת כזו על מה הם ישנו, איך הם ישנו, שולחת אותי לחפש לה מזרונים עבים, שיהיו כמו חדשים! עכשיו מי ישמע במדרשה הם ישנות על פולירון ג'יל, כולה מיטות קומתיים מרותכות עם סולם מהפיגום ומזרון של הפילאטיס.

בצהריים אני ושכן שלי החלטנו ללכת לטבול בים ככה בקטנה ולחזור, אנחנו מגיעים לחוף פתאום אני קולט את אותו עם בגד ים של גיל 16 נראה עליו כמו איזה כיסוני בצק, אין הוא לא מצליח להשתחרר מזה שהוא כבר לא גולש, דייי אהרון אתה אברך עם 5 ילדים, לבטן שלך יש בטן, אפילו מלאכול אתה מתעייף, יש לך טרנזיט אברכים עם מדבקה קרוע של ש"ס, אתה לא גולש, אתה גולש!

באיזה שהוא שלב החלטנו להתפרע קצת ולהביא מהרכב סירת גומי מתנפחת, כל החוף חסידים טובלים, אנשים מתבודדים כזה על החוף עושים חשבון נפש, רק אני ואהרון כמו שתי סתומים תופסים גלים עם הסירה, כל נפילה הוא מנסה לעלות כמו איזה בטטה קיסביה ומפיל אותי...

הרגשתי כאילו אני הולך להיכנס לסגר שלא נגמר אמרתי יאלה סירת גומי זה הכי מטורף שלי כרגע בבגאז'.

אני מגיע לבית ובדיוק חברות של אחותי הגיעו, עכשיו בתוך תוכי זה הכי לבוא להגיד להם מה המצב? מה קורה? טוב בננות בנות כמה אתן? עם מי אני נפגש ראשון?? יאלה בלאגן!!

אבל שיחקתי אותה המנומס שלא סס, כי אחד זה הבית שלי הן לא בורחות לשום מקום שלשה ימים זה מספיק זמן, שתיים אני לא צריך ליחצן את הנואשות שלי מספיק שאני יודע עליה, שלש הרגע חזרתי מהים ואני נראה כמו ג'ק ספארו.

שעה לפני החג כל הבית רעש של ילדים, בת דודה שלי שתמיד בהריון הגיעה עם בעלה כאילו זה אבסורד אני לא זוכר אותה לא בהריון, זה תמיד נראה לי כמו איזה הריון מתמשך כזה שלא נגמר, כאילו היא מתעברת תוך כדי עיבור כזה?

אני וגיסי יצאנו להתפלל וביציאה קלטתי בחצי עין כזאת שתי חברות שלה, אמרתי בואנה חמודות באמת חמודות, אמרתי להם חג שמח ובסוף יצא לי איזה הברקה מפגרת של "מועדים לששון ולשמחה" ואז רק כשיצאתי מהדלת וקלטתי מה אמרתי להן.. טוב שלא אמרתי "לששון רינה גילה וצהלה" מה אתה דפוק? מה זה ה"לששון ולשמחה" הזה? מה אתה גבאי במוסאיוף? מלחין ברכות לגנים במשרד החינוך? מי אומר לששון ולשמחה?

אנחנו הולכים לבית כנסת ואני מה זה מבסוט מהחליפה שלי למה היא סטארץ' החולצה גם סטארץ' הכי נוחה בעולם, אני מספר את זה לגיסי והוא אומר לי שעוד מעט אני אקנה מכנס עם גומי כמו של הילדים ונעלי סקאוץ, עכשיו גיסי הקנאי שעלה איזה 35 מידות ומתעקש בכל חנות שיביאו לו סלים פיט שאין במידה שלו, סוף סוף השלים עם העובדה שאין סלים פיט במידה 67 והתחיל לחפש מבצעי אברכים כאלה, כל מיני מכנסיים עם גזרה של הום סנטר, שם לך כל מיני פייטים כאלה מבריקים לא קשורים לכלום נראים כמו איזה פרזול של איקאה, ותמיד יש לו נעלי שבת כבדות כאלה מעור כמו של איזה עובד באורווה, אין הוא מת על המבצעים האלה של החליפה, חגורה, חולצה, עניבה, ב150 שקל עניבה משי משבצות כזאת של הסודנים באזור התעשיה משהו דוחה למות..

אבל מה אני אוהב בגיסי? שהוא בטוח ב100% שהוא מתלבש הכי יפה בארץ עכשיו בהתחלה חשבתי הוא מסתלבט עד שקלטתי שהוא באמת בטוח בזה, זהו מאז אני לא מפריע לו להתכער.

אנחנו חוזרים מהבית כנסת ואני אומר לעצמי טוב ראיתי שתי חברות שלה וואלה חמודות אבל מה עם השלישית? עכשיו איזה חולני אני, ראית שתיים יא בן אדם! ואתה אומר שהן חמודות מה הראש שלך עכשיו בשלישית? כאילו לא מספיק לך? עד איפה אתה רוצה להגיע, לבאר שחת?

אנחנו נכנסים לבית כולם מחכים לנו למה גיסי אוהב לדבר עם כל מה שזז בדרך לבית,

ואז ראיתי את השלישית ונרגעתי וואלה חמודה, דומה קצת לאנה מאנה ואלזה, או אנה, שניה מי הגי'נג'ת? אלזה? אז היא דומה לאנה, עדינה כזו שברירית, בוכה בלי לבכות...

התחלנו לעשות את הסימנים והדבש וכל הרימונים וההם משחקות אותה שם עדינות כזה עושות פוזות של נגיעות בדבש בקטנה כזה רק בשביל המתיקות, וואלה תשאיר אותן לבד עם הצנצנת אתה מוצא אותם כמו פו הדוב מוציאות אחת לשניה את את הדבש מהנחיריים.

ליד האנה ואלזה יושבת חברה שלה, אחת גבוהה משהו מגדלור משקיפה מסוף העולם ועד סופו, והשלישית נראית כמו פרוכת של שבת, כולה לבושה לבן, דפקה שם מיקאפ לבן, קשת לבנה, עגילים לבנים, אתה מסתכל עליה אתה מחפש להוריד את התאורת מסך בהגדרות, לזאתי קראתי לבנה למרות שקוראים לה בכלל ירדן אבל בשבילי היא לבנה.

באמצע הסעודה נתתי כמה חידושים ובזווית של העין קלטתי את ההיא המגדלור מה זה מתלהבת מסתכלת עליי כמו איזה מורה רוחני שלה, עכשיו זה הכניס בי יותר מוטיבציה לדרוש לרבים, אבל נגמר לי כל החידוש כי זה מה שהיה בעלון של הידברות..

אחריי שסיימתי ההיא דפקה לי "פשש" יעני אבוסדינק סאחטן עלייך כזה של מעריכים בבית כנסת..

אנחנו מסיימים את הסימנים ואז מגיע הכבש וכל הסלטים והבאלגן, אני מסתכל על הצלחת של אנה ואלזה והיא לא אוכלת כלום, רק ירקות, אמרתי ואי ואי זה מכת מדינה בטח היא מאלה שנגעלות מעוף ובשר מהחב'רה האלה של השיפודי ירקות וטופו חמז'לו...

סבתא שלי קלטה שהיא לא אוכלת ופה היא הסתבכה ממש, למה עכשיו יש לה בקרת מנהל על הניהול צלחת, עדיף תאכלי טעים לא טעים, רעבה לא רעבה, לא משנה, רק אל תפלי לבקרת מנהל של סבתא שלי..

אחרי חצי דקה אני קולט אצלה בצלחת כתף של אנטילופה משהו לא פופורציונלי למבנה הארגונומי שלה, יש לה פרצוף של כריות עם חלב 1% וכפית חד פעמית, מהאי נעימות ההיא התחילה ללטף את הבשר כזה עד שברח לסבתא שלי ה"תתאכלי!!" המלחיץ, החזק והלא מבוקר הזה שמשחרר חסמים רגשיים עם פרצוף מלווה בריבית כזה, מהלחץ ההיא התחילה ללעוס שם גידים.

אני אוכל ככה מסודר כזה מחושב לא מתחרע כזה איך שבא לי להיות, מהצד אני רואה את גיסי שפחות אכפת לו ממי נמצא בשולחן בסביבה שלו או בחיים שלו בכלל, דופק שם את הכבש עם הקרניים.

באמצע הסעודה אני חושב לעצמי בואנה מה אני צריך לבחור עכשיו? המגדלור חמודה ממש אבל אנה ואלזה מיוחדת כזו, שניה אבל מי אמר שמישהי מהם בכלל תרצה אותי? גם אם נגיד שהמגדלור עפה עלי, אולי זה סתם באמת היה חידוש טוב והיא לא שמה עליי בכלל?

ואז בתוך העומק המחשבתי הזה אני פתאום מקבל חתיכה של צלי בקר לתוך הצלחת ויוצא משם שפריץ של מגפיים בשלולית גשם, כל החולצה שלי צלי, הפרצוף שלי צלי, העניבה שלי צלי, הההככל צלי, מקלחת של צלי, אני מסתכל מי המופרע שעשה את זה אני קולט את רחל אמא של גיסי שלא יודעת להגיש אוכל רק להעמיס, טריפוליטאית 4X4 עם מגן גחון, יש לה בבית סירים ענקיים כאלה שאתה יכול לטבול שם, לשכשך שם, לערבל בטון, משהו יצוק כזה של בסיס עופר...

ההיא התחילה לבקש סליחה, ואני רגוע כזה הכל טוב.., הכל טוב רחלושלוש...ראש השנה היום צריך לשמוח לא? הכל לטובה.. עושה לה מנגינות של המנטור שלא ידע כעס מימיו, השולט בזעמו ביד רמה, המאלף כעסים בשעת כאב...

ואז היא מתחילה באטרף כזה בפרצוף של סנו אוקסיג'ן " בשניה אני מורידה לך הכל, תביא מלח, תביא קליה, תביא עמה, תביא מסור דיסק"

הלווווווו!! רחל, תודה אני אסתדר, זה חודש הרחמים תניחי לחולצה לנפשה...

אני חוזר לחדר וקולט ששכחתי לגהץ את החולצה השניה, ראבק!

אז אני מנסה לחשוב לעצמי למה כל שנה רחל דווקא אצלנו בחג? אין לה משפחה? אין לה שבט בשדה עוזיהו? למה דווקא היא זו שמוזגת? מי ביקש ממנה למזוג?

סימנו לאכול ואז לבנה רצתה להגיד חידוש, עכשויו אני כזה פששיייי חידוש, בוא נראה...

ההיא מתחילה בקטנה ואז נכנסת לזוהר וכל מיני דברים מיסטיים כאלה רוחות ונשמות, ועם כל הלבן הזה שלה זה נראה כאילו היא התאימה את ההופעה לסיפור, לאט לאט זה מתחיל להיראות כמו סרט אימה כזה שכל רגע הולכת להפתח פה החלון והולכת להכנס פה רוח פרצים כזו שמעיפה את הוילונות וכל מה שעל השולחן ואז היא מתוודה ואומרת לנו שהיא בכלל גלגול של מנורת לד מתקופת בית ראשון, וכל עוד הלד דולק אפשר עוד לתקן..."

את האמת שזה היה נחמד מה שהיא סיפרה וכולם התרשמו מהבקיאות שלה בגלגולי שלג, ואז היא אמרה שהיא קראה את זה בספר רוחות מספרות של הרב פתיה עכשיו זה ספר שאתה לא מעיז לקרוא אותו באור יום באמצע אזור התעשיה, וזאתי נראה לי עושה ממנו הדף היומי...

הגיע הלילה הוצאנו פיצוחים ואז כולם התחילו לתחקר את הבנות בנות כמה הם ואני משחק אותה מביא אבטיח שהאוזניים שלי במשדר על השולחן, ואז אני שם לב שמשהו בדיבור של המגדלור הזו מוכר לי אבל ממש, או שדומה לקול מסויים אבל זה משגע אותי, כי זה בול! בול למה..? לא יודע.

פתאום מצאתי את עצמי מחפש שהיא תדבר בכדי לנסות לקלוט מאיפה הקול הזה מוכר לי...

אנחנו הולכים לישון באמצע הלילה אני שומע נחירות מהחדר של אחותי משהו פחד כמו נגריית שלום ובניו משהו מלחיץ כזה עם ניתוקי נשימה, אמרתי זה לא מוכר זה, זה לא תוצרת הבית שלנו זה רק תוצרת חוץ הנחירות האלה.

אני עובר למטבח אני פתאום קולט מהחלון ראש של מישהו מבצבץ בגינה עכשיו חושך למות מי יושב לבד בגינה? אני מסתכל בשעון אני רואה השעה 3 וחצי..

אני יוצא לאט כזה בשקט פתאום הפלתי מגב מעץ על הרצפה מגב מעץ שנופל על הרצפה זה דרגה לפני פצצת אטום, ההיא בחוץ נתנה קפיצה מסתבר זו המגדלור יושבת שמה, עכשיו הלב שלי על 200!! והיא גם נבהלה ואני חייב להיות המבוגר האחראי פה, כי מי מפחד מרעש של מגב מעץ??

אני משחק אותה האיש שלא ראה פחד מימיו ויוצא לי "הכל בסדר?" כזה של גבר גבר עם דופק על 200..

"ואי מחילה בטח הבהלתי אותך?"

"לא מצטערת הייתי חייבת לנשום קצת"

וזהו נתקעתי שם כמו קיפוד ים, טוב תדבר, תגיד משהו, כאילו אני בא להגיד לה "עכשיו הבנתי מאיפה את מוכרת לייי"

אחרי חצי דקה אבא שלי המוקד 99 הזה מגיע "מה קרה? למה קרה? מי עשה? מה עשה?"

"כלום אבא הכל בסדר"

הוא מסתכל עלינו "למה אתם לא ישנים?"

כאילו עכשיו זה הפך לאתם...

אבא שלי חוזר לישון, אני נכנס למטבח, פתאום היא מסתכלת עליי...