שבלונה

חזרתי מהפגישה עם האמריקאית עכשיו כבר בדרך אני אומר לעצמי שאין מצב אני עובר למגדל העמק, מה לי ולזה?

כל החיים שלי במרכז, רק מהמחשבה לעבור לשמה קיבלתי חלישות הדעת, אני כבר רואה את אבא שלה משכנע אותי שחליבת עזים זה לא כזה נורא וכל עבודה מכבדת את בעליה, ואני הולך עם מגפים בבוץ ב6 בבוקר ולא ! אני לא הולך לחלוב את עיזה!!

חוץ מזה היא חייבת ללמוד עברית או שאני אנגלית ואין מצב שאני הולך לחזור ל4 יחידות אנגלית התפטרתי מזה בכיתה י"ב, גם מה זה העקשנות הזאת? ניחא לעבור למרכז, לירושלים הייתי יכול להבין אבל לשגר אותי למגדל העמק?

אני נכנס לרכב ומתחיל בנסיעה ואין לי כוח לחזור, אז אמרתי נלך לכותל להתפלל על זיווג, אז הלכתי לשם אמרתי אין אני עכשיו מרביץ פה תפילה חבל על הזמן, אני מגיע לכותל בכניסה הייתה רוח מה זה חזקה אז פתאום עפה לי הכיפה ועם המזל שלי היא עפה לתוף האתר ארכיאולוגי שמה, יא ראבי מה אני עושה עכשיו? אני שם יד על הראש מנסה לראות אם יש סיכוי למצוא אותה, בסוף אני לוקח כיפה לבנה מהכניסה ואני נראה כמו איזה תייר צרפתי.

אני מגיע לכותל לוקח כסא מתיישב הכי צמוד לאבנים, אני מנסה מנסה אין לא מצליח להוציא מילה מהפה, אני בוהה כזה באבנים חושב לעצמי בואנה כמה זמן הם יושבים פה האבנים האלה? 2000 שנה בטח מה הם ראו שאני לא ראיתי והם גם יפים כאלה.. ואז אני מסתכל על נמלים שהולכות על הכותל, ואיזה זוג ציפורים שמה על העשבים, כאילו מה באתי לפינת חי? אבל אין המוח שלי אטום רגשית, אז למה באתי בכלל?

ואז היה שם פתק שפשוט קרא לי לפתוח אותו, בהתחלה לא רציתי אבל זה היה חזק ממני, ניסיתי לחשוב אם מותר הלכתית ולא מצאתי בראש איזה איסור, חוץ מזה רק אני קורא את זה, וגם זה לשם שמיים, וגם הבטחתי שאני גם אתפלל על אותו אחד/ת, אז עשיתי את עצמי מכניס פתק ולקחתי אותו בלי שאף אחד יראה, אני מכנסי אותו בתוך התהלים ופותח אותו בשושו כזה, אני קולט שמישהי רשמה בו שהיא מודה להשם על זה שהיא מתחתנת ושהתפילות שלה נענו, וכמה שהיא שמחה, ואני קורא את זה ומחייך כמו איזה ילד, יא אללה יש פה גם אנשים שבאים להגיד תודה ולא רק להתבכיין כמוני, מעניין מי זאת, אולי נפגשתי איתה?

אני מקפל את הפתק ומכניס אותו בחזרה לכותל, ואז יש לי ניהיה חשק מטורף כזה לפתוח את כל הפתקים בכותל! אבל די זה מוגזם אליאב תתבגר...

בסוף החלטתי לדבר בתוך הלב כי גם שם השם נמצא, אז התפללתי שהוא יזכה גם אותי לשים פתק כזה ואם הוא יכול שיפסיק לשלוח לי שידוכי סרק לי ולכל עם ישראל הפוגשים משודכים עם חוסר התאמה טוטאלית בכל אתר ואתר..

עכשיו הייתי מת לבכות קצת כי ת'אכלס אין כמו תפילה עם בכי, כי בכי זה כזה מהלב רואים שהשקעת כזה, אבל אין כלום לא דמעה ולא נעליים אז אמרתי אולי אני אזכר בדברים עצובים וככה זה יפתח לי את הלב? ואז נזכרתי שיש לנו אחד מה זה מבוגר בישיבה בן 46 שמת להתחתן וזה מה זה כואב לי עליו שלא הולך לו וגם אין לו הצעות בכלל, והוא תמיד אומר לי אל תיהיה כמוני..

איך שאני מתחיל להיכנס לדמות של נתן גושן עם גיטרה אני פתאום שומע מישהו צורח לחבר שלו "דוד תפסיק לגנוב כיפות מהכותל" ואני פתאום נקרע מצחוק, יא אללה אפילו להזיל דמעה לא נותנים פה...

אני יוצא מהכותל ואני רעב מת, מה זה רעב, מרוב שהייתי רעב הפסקתי להיות רעב, וזה הכי מסוכן למה כשזה בא פעם שניה הרעב זה בא עם גיבוי של מערכת העיכול ואז אתה מחסל גם את העוגיות עבדי שתקועות בבית במגירה של הקמח והאורז, בסוף אני קונה בתחנת דלק סנדוויץ כזה של המוכנים עם 5 טון חומר משמר כזה, איך בא לי כבר שיהיה לי אוכל מוכן שאשתי מכינה, ליגה, כי יש גם למי לפרגן כזה, בטוח אני הולך להחמיא לה בהגזמה גם אם זה יצא מגעיל.

אני מתקשר לשדכנית האמריקאית להגיד לה שלא מתאים והיא לא עונה, אחריי 10 דקות היא חוזרת אליי איך שאני בא להגיד לה שאני רוצה להמשיך היא אומרת לי שהבחורה לא רוצה להמשיך, עכשיו בואנה זה אני לא רוצה להמשיך! אני הייתי קודם!

עכשיו אני מנסה להגיד לה שזה לא מתאים גם לי, אבל אין היא לא שומעת אותי בכלל ומתחילה לנחם אותי, בואנה יא דונאט את לא מבינה שאני גם לא רציתי!

אני מנתק את השיחה איתה ומתחיל לחשוב עם עצמי שכל הזמן יש לי את המלחמה העצמית הזו האם עשיתי מספיק בנושא השידוכים? כאילו מה השלב הבא? לרסס כתובות גריפיטי עם המספר טלפון שלי מול אור החיים? לפרסם את עצמי במדור רווקים ביתד נאמן? שלט חוצות על גשר המיתרים?

את האמת שגם פעם עבר לי בראש שאולי אני בכלל מכור לפגישות? בשנים הראשונות כן הייתה לי התרגשות מסוימת אבל עם השנים זה ניהיה הרגל כזה, עד שפתאום אתה מכיר מישהי שיש לכם כימיה מטורפת וגם המראה מוצא חן בעיינך ואתה עף והכל הולך אז זה תמיד איכשהו נדפק כי זה טוב בכדי להיות אמיתי..

אתה גם הופך להיות חסר אמון בבני אדם, כי כל שדכנית מציגה לך מצג שווא שאתה כבר משתגע כמה אפשר להיות שקרן? עזבו את המראה בסדר מי אני שישפוט, יכול להיות שלדעת השדכנית היא נראית טוב ואני לא חושב ככה, מי אני אני מדבר על מצג שווא הרבה יותר קיצוני..

גם ככה שעובר הזמן יש לך בקשות כאלה, שתיהיה שקטה אבל לא יותר מידי שקטה, שתיהיה גבוהה אבל לא גבוהה יותר מידי, שתיהיה רזה אבל לא רזה יותר מידי, מה זה "יותר מידי" כאילו אתה חושב שהשדכנית מכירה את ה"יותר מידי שלך?" מה זה הבקשות האלה בכלל? כאילו מה אתה להיט?

בוא ביננו, בינך לבין שלמות עובר איזה 40 ק"מ של טמטום וחוסר קורדינציה מוחית, חוסר טאקט, ולסיים מסכת הכי פשוטה לוקח לך חצי שנה וזה עוד אחריי שסגרו לך בקורונה את החדר כושר והתקצצת באיזה 7 ק"ג בוא נשמה שב במקום שלך, תגיד תודה אם ישדכו לך את אוזה מפרפר נחמד..

אתה אשכרה מכניס את עצמך לשבלונה שאתה בעצמך בנית ומי אמר שהיא בכלל טובה לך השבלונה הזו? כל האשנים שהכרת במקרה בחיים היו לפי שהשבלונה הארורה הזאת שיש לך?

זה מזכיר לי שפעם נפגשתי עם מישהי שכל מה שרציתי לא היה בה, אבל מה, היא הייתה מה זה בחורה טובה ופתאום הכל התגמד לי וכן זרם, אבל אני אידיוט לא המשכתי וכשרציתי לחזור להיפגש היא כבר התחתנה וזה בכלל גרם לי תחושה של בזבוז, כאילו שמישהו מתחתן אז זה מוכיח שהוא כן היה שווה, ואתה פספסת את זה..

אז אתמול בערב הייתה איזה הצעה היא רצתה מספרים לברר עליי אמרתי אוקיי הבאתי לה את המספר של עצמי וקראתי לעצמי שאול, סתם לא!

אבל כן הבאתי לה כמה מספרים, והיא גם הביאה לי כמה מספרים לברר, עכשיו זה מספרים נאכסים כאלה של המדריכה שלה והמורה שלה והאם בית, עכשיו זה בירורים עם תשובות מוכנות כאלה כבדות שהתשובות שלהם יותר שקופות ממים, ואז האם בית עם הקול של המשגיחה בבגרויות אמרה לי עליה בחורה שהיא "בחורה טובה כהוגן" בהתחלה חשבתי שאני לא שומע מה היא אמרה ואז היא שוב אמרה "ממש בחורה טובה כהוגן" בואנה בצל ממולא מה זה כהוגן? למילה הזו יש רק קונוטציה שלילית..

אז שאלתי את אחותי והיא אמרה שהיא סתומה, מה זה בחורה כהוגן? אז אמרתי לה אולי אנחנו לא מכירים את המושג הזה, אז שאלנו את גיסתי והיא גם לא הבינה את התחביר, אז מבירור ראשון עולה שהבחורה "טובה כהוגן" עכשיו מפה לך תמשיך לברר..

עייפה נפשנו